לדף ראשי



ולנברג נתן תנופה עצומה לפעולות ההצלה של הצירות השבדית, שהחלו עוד ביוזמת הציר איוור דנאילסון. בתוך שלושה חודשים הוציא ולנברג אלפי "דרכוני חסות", שהבטיחו ל-4,500 איש את הגנתה של שבדיה הניטראלית (שהיתה חיונית לגרמניה בשל עפרות הברזל שמכרה לה). נושאי דרכונים אלו רוכזו בבתים מיוחדים בבדופשט, וכל הטיפול בהם נפל על כתפי ולנברג ועוזריו. הבתים היו ברובע פשט של העיר, שנכבש בידי הסובייטים בינואר 1945, כמו כן, איפשר ולנברג לבני נוער יהודים בעיר לזייף עוד כמה אלפי תעודות דומות. ב-16 בינואר 1945 יצא ולנברג למיפקדה הסובייטית, מלווה בחיילים סובייטיים, ומאז נעלמו עקבותיו. לפי כל העדויות, ולנברג נאסר ונרצח או מת בכלא הסובייטי שנים אחדות לאחר מכן, הסיבה לכך אינה ידועה. ייתכן שהיא קשורה בחשדנות שגילו הסובייטים כלפי הצירות השבדית, שאת עובדיה האשימו בריגול לטובת גרמניה; ייתכן שהיתה זו פעולת נקם על כך שדודיו, יעקב ומרכוס ונלברג – תעשיינים ובנקאים בשבדיה – שיתפו פעולה עם הגרמנים.



יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן