לדף ראשי



רצח אמנון
על פי המסופר בספר שמואל, שנתיים לאחר שאחיו אמנון אנס את אחותו תמר, אבשלום ארגן מסיבת גז (גזיזת הצאן) בבעל חצור שאליה הזמין את אביו ועבדיו, לאחר שדוד סירב לבוא בעצמו, אבשלום הצליח לשכנעו לשלוח את בניו כולל אמנון. במהלך המסיבה ציווה אבשלום על נעריו להרוג את אמנון, כנקמה על כך שאנס את תמר אחותו. כאשר הגיעה השמועה על הרצח לדוד, ברח אבשלום לתלמי מלך גשור סבו מצד אמו. לאחר שלוש שנים, שוכנע דוד לאפשר לאבשלום לחזור לירושלים בידי יואב בן צרויה, שר הצבא של דוד..

יואב נקט בדרך מתוחכמת להסכמתו של דוד להחזרתו של אבשלום. הוא שלח אישה שתפנה אל דוד בבקשת שווא: בנה רצח את אחיו, וכעת אנשי העיר רוצים לדון גם אותו למוות. היא לא רוצה לאבד גם את בנה השני ומבקשת מדוד למנוע את מותו. כשדוד הסכים אתה, הראה לו יואב שלפי אותו עיקרון עצמו אל לו להרחיק את בנו אבשלום. דוד הבין כי יואב הוא ששיגר את האישה אליו, אך נעתר לבקשה - ובכך הכשיר סופית את הדרך לשיבת אבשלום לירושלים. למשימת ההחזרה שיגר את יואב בכבודו ובעצמו.

בתחילה דוד בקש לא לראות את פניו כעונש על כך שהרג את אמנון, אך לבסוף התרצה דוד והתפייס לגמרי עם בנו.

המרד
התפייסותו זו של דוד, התפרשה על ידי אבשלום כחולשה של דוד וכהודאה בכך שנהג כשורה בכך שהרג את אמנון, ומכאן ואילך אבשלום משך אליו את העם וחלק מראשי העם, ומרד בדוד. מחמת המרד, נאלץ דוד לברוח עם תומכיו, תוך כדי שהוא משאיר מרגלים בקרב מחנהו של אבשלום, דבר שהביא לכשלון המרד שכן אבשלום העדיף לקבל את עצתו של חושי הארכי שהיה מרגל של דוד על פני עצתו של אחיתופל הגילוני.

בכדי להראות לעם שהוא איננו מתכוון להחזיר את המלכות לאביו ובכדי לבסס את נאמנותם אליו, אבשלום שכב בכפיה עם עשר הפלגשים שדוד שהשאיר לשמור על הבית, על גג ארמון המלוכה באהל מיוחד שהוקם לצורך הדבר, לעיני כל ישראל באופן פומבי. מעשה זה נעשה על פי עצתו של אחיתופל, וקיים למעשה את הנבואה של נתן הנביא. "הִנְנִי מֵקִים עָלֶיךָ רָעָה מִבֵּיתֶךָ, וְלָקַחְתִּי אֶת-נָשֶׁיךָ לְעֵינֶיךָ, וְנָתַתִּי לְרֵעֶיךָ; וְשָׁכַב עִם-נָשֶׁיךָ, לְעֵינֵי הַשֶּׁמֶשׁ הַזּאת." (שמואל ב' י"ב,י"א)

במקום יואב בן צרויה שנותר נאמן לדוד, אבשלום מינה לראש הצבא את עמשא בן יתר שהיה אחיינו של דוד מצד אביגיל אחותו. אבשלום הובס בקרב ביער אפרים, וברח בשנית. דוד נתן לאנשי צבאו פקודה מפורשת שלא יהרגו את אבשלום ויביאו אותו אליו חי, אך בבורחו מפני עבדי דוד נתפס ראש אבשלום בעץ אלה והוא נותר תלוי בין שמים וארץ, בעוד הפרדה עליה רכב ממשיכה לרוץ. הוא נמצא על ידי אדם שסיפר על כך ליואב בן צרויה ולאנשיו, אשר הרגוהו, למרות פקודתוו המפורשת של דוד.
את סיפור מותו של הבן המורד חותמת זעקת השבר של דוד המתאבל על מות אבשלום בדברי קינה
"וַיִּרְגַּז הַמֶּלֶךְ וַיַּעַל עַל עֲלִיַּת הַשַּׁעַר וַיֵּבְךְּ וְכה אָמַר בְּלֶכְתּוֹ בְּנִי אַבְשָׁלוֹם בְּנִי בְנִי אַבְשָׁלוֹם מִי יִתֵּן מוּתִי אֲנִי תַחְתֶּיךָ אַבְשָׁלוֹם בְּנִי בְנִי" (שמואל ב' יט,א)

יד אבשלום
עוד בחייו הקים אבשלום מצבה לעצמו בשם יד אבשלום ב'עמק המלך', מפני שלא היו לו בנים (שמואל ב', י"ח י"ח), זאת בניגוד לכתוב לפני כן (שמואל ב' י"ד כ"ז) שבו מסופר כי נולדו לו שלשה בנים ובת. על פי ביאור מצודת דוד בניו שנזכרו כבר מתו בזמן שהקים את המצבה.

תושבי ירושלים זיהו את מבנה הקבורה המכונה כיום יד אבשלום כמצבה זו, אולם על פי המחקר הארכאולוגי, קבר זה הוקם בזמן בית שני ואין לו קשר לאבשלום.





יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן