לדף ראשי



מלכת שבא (המאה העשירית לפנה"ס) הוא שמה של מלכה קדומה, המופיעה בתנ"ך ובספרי ההיסטוריה האתיופית.

מלכת שבא מלכה על ממלכת שבא הקדומה, המזוהה לרוב עם ממלכת סבא ששלטה בצפון אתיופיה ובתימן. על פי המסורת האתיופית הייתה המלכה ה-52 של ממלכת שבא שנקראה גם "ממלכת יקטן" והייתה חלק מהשושלת האגעזית, על פי המסורת האתיופית שלטה בין השנים 1006 לפנה"ס - 975 לפנה"ס (31 שנה).

שמה המקובל של מלכת שבא בפולקלור האתיופי הוא מָקֶדָה, אך כינוייה מתקופות שונות רבים ומגוונים. בתנ"ך היא מופיעה בפשטות כ"מלכת שבא", בכתבי יוסף בן מתתיהו היא נקראת ניקָאוּלה.

הסיפור בתנ"ך:
על פי הסיפור התנ"כי חייתה מלכת שבא במאה ה-10 לפני הספירה. בסיפור התנ"כי מוזכרת מלכת שבא רק בתוארה, כמי שביקרה בירושלים כדי לפגוש בשלמה המלך, ולחוד לו חידות כדי לאמוד את חכמתו המפורסמת:

"וּמַלְכַּת שְׁבָא שמַעַת אֶת שֵׁמַע שְׁלמה לְשֵׁם ה', וַתָּבא לְנַסתוֹ בְּחִידוֹת. וַתָּבא יְרוּשָׁלמָה בְּחַיִל כָּבֵד מְאד גְּמַלִּים נשְׂאִים בְּשָׂמִים וְזָהָב רַב מְאד וְאֶבֶן יְקָרָה וַתָּבא אֶל שְׁלמה וַתְּדַבֵּר אֵלָיו אֵת כָּל אֲשֶׁר הָיָה עִם לְבָבָהּ. וַיַּגֶּד לָהּ שְׁלמה אֶת כָּל דְּבָרֶיהָ, לא הָיָה דָּבָר נֶעְלָם מִן הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר לא הִגִּיד לָהּ. וַתֵּרֶא מַלְכַּת שְׁבָא אֵת כָּל חָכְמַת שְׁלמה וְהַבַּיִת אֲשֶׁר בָּנָה, וּמַאֲכַל שֻׁלְחָנוֹ וּמוֹשַׁב עֲבָדָיו וּמַעֲמַד מְשָׁרְתָיו וּמַלְבֻּשֵׁיהֶם וּמַשְׁקָיו וְעלָתוֹ אֲשֶׁר יַעֲלֶה בֵּית ה', וְלא הָיָה בָהּ עוֹד רוּחַ. וַתאמֶר אֶל הַמֶּלֶךְ: אֱמֶת הָיָה הַדָּבָר אֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי בְּאַרְצִי עַל דְּבָרֶיךָ וְעַל חָכְמָתֶךָ, וְלא הֶאֱמַנְתִּי לַדְּבָרִים עַד אֲשֶׁר בָּאתִי, וַתִּרְאֶינָה עֵינַי וְהִנֵּה לא הֻגַּד לִי הַחֵצִי. הוֹסַפְתָּ חָכְמָה וָטוֹב אֶל הַשְּׁמוּעָה אֲשֶׁר שָׁמָעְתִּי. אַשְׁרֵי אֲנָשֶׁיךָ אַשְׁרֵי עֲבָדֶיךָ אֵלֶּה הָעמְדִים לְפָנֶיךָ תָּמִיד הַשמְעִים אֶת חָכְמָתֶךָ... וַתִּתֵּן לַמֶּלֶךְ מֵאָה וְעֶשְׂרִים כִּכַּר זָהָב וּבְשָׂמִים הַרְבֵּה מְאד וְאֶבֶן יְקָרָה לא בָא כַבשֶׂם הַהוּא עוֹד לָרב אֲשֶׁר נָתְנָה מַלְכַּת שְׁבָא לַמֶּלֶךְ שְׁלמה... וְהַמֶּלֶךְ שְׁלמה נָתַן לְמַלְכַּת שְׁבָא אֶת כָּל חֶפְצָהּ אֲשֶׁר שָׁאָלָה מִלְּבַד אֲשֶׁר נָתַן לָהּ כְּיַד הַמֶּלֶךְ שְׁלמה וַתֵּפֶן וַתֵּלֶךְ לְאַרְצָהּ הִיא וַעֲבָדֶיהָ." (מלכים א', פרק י', א-יג)

למרות האמור כי מטרת ביקורה של מלכת שבא היה "לנסות את שלמה בחידות" נראה כי היתה מטרה מדינית נוספת. שלמה ומלך צור ניסו להקים קו אניות לארצות המזרח הרחוק, ובזה פגעו בכלכלתם של שבטי ערב שהובילו סחורות בשיירות גמלים. מלכת שבא באה לקדם את פני הרעה ולשכנע את שלמה להפסיק את המסחר בדרך הים.

ספרות חז"ל, מדרשים וקבלה:
המפגש בין שלמה המלך ומלכת שבא מובא גם בספרות חז"ל:

"והחכמה מאין תמצא. זה מלכת שבא, [ששמעה את חכמתו, אמרה אלך ואראה אם חכם הוא אם לאו, ומניין ששמעה חכמתו], שנאמר ומלכת שבא שמעת את שמע שלמה לשם ה' [ותבא לנסותו בחידות (מלכים א י,א), מהו בחידות, אמר ר' ירמי' בר שלום] אמרה לו אתה הוא שלמה, ששמעתי עליך ועל מלכותך ועל חכמתך, אמר לה הן, אמרה לו חכם גדול אתה אלא אם אני שואלת ממך דבר אחד, אתה משיב לי, אמר לה כי ה' יתן חכמה [מפיו דעת ותבונה (משלי ב,ו)], אמרה לו מה הן שבעה יוצאין, ותשעה נכנסין, ושנים מוזגים, ואחד שותה, אמר לה בודאי שבעה ימי נדה [יוצאין], ותשעה ירחי לדה נכנסין, שני דדים מוזגים, והולד שותה, אמרה לו חכם גדול אתה, אלא [אם אני] שואלת ממך דבר אחר אתה משיבני, אמר לה כי ה' יתן חכמה, אמרה לו מה הוא אשה אמרה לבנה, אביך אבי, [זקנך בעלי], ואת ברי, ואנא אחותך, אמר לה בודאי שתי בנותיו של לוט הן" (מדרש משלי (בובר) פרשה א ד"ה ד"א והחכמה מאין).

גם בזהר מוזכר מפגש זה (פרשת בלק, קצד ע"ב)

בספרות האגדה מובא שנבוכדנצר היה מצאצאי שלמה ומלכת שבא.

באלפא ביתא דבן סירא, כשמדבר בן סירא עם נבוכדנאצר, הוא מדבר עמו על דבר "אמו מלכת שבא" והרפתקאותיה עם שלמה כעל דבר נודע ומפורסם. (אוצר המדרשים (אייזנשטיין) אלפא ביתא דבן סירא עמוד 46 ).

הענין נשכח לזמן מרובה, עד שנמצא שוב בספר שלשלת הקבלה לגדליהו בן יחייא. בחלק השני של הספר הוא כותב :

"אמרו במדרש, שזאת המלכה נתעברה משלמה ועשתה בת וממנה נולד נבוכדנאצר שחרב הבית. ושמעתי שעדיין נוהג במלכות ההוא לקרא שם מלכיהם דוד או שלמה. באמרם שהם מזרע ההוא".

ומביא דבריו בשמו בעל סדר הדורות, (הוצאת משכיל לאיתן, עמ' ‎109, ובע' ‎123) הוא כותב: "ואמרו חז"ל כי נבוכדנאצר היה בנו של שלמה ממלכת שבא ואמרו חז"ל שגיירה והקב"ה קרא לו (לנבוכדנאצר) עבדו (ירמיה כ"ז, ט')".

גם ספר חסידים מביא מסורת שנבוכדנצר היה מצאצאי שלמה ומלכת שבא:

"ואשר ניצל נבוכדנצר וכו' לפי שצפה הקב"ה שעתיד לגדל ולהיטיב לדניאל חמ"ו וכו' ועל דרך האמת יש טוב טעם כי נבוכדנצר בא מזרע שלמה המלך ע"ה שבא על מלכת שבא וילדה בת ומשם בא נבוכדנצר ונמצא ששלמה המ' ע"ה בנה הבית והוליד זרע שיחריבנו והן הן מפלאות תמים דעים. ואפשר לרמוז בס' דברי הימים ב' סי' ט' והמלך שלמה נתן למלכת שבא את כל חפצה אשר שאלה וכו' ותהפוך וכו' ודוק היטב כי קצרתי וס"ת חפצה אשר שאלה הרה שהרתה ממנו". (ספר חסידים (מרגליות) ברית עולם ושומר הברית סימן אלף יט)

הרמ"ע מפאנו במאמר "אם כל חי" (חלק ב', סימן כ"ג וכ"ד) כותב: "ולא זכה נבוכדנאצר להקרא אריה, אלא דמבית דוד קאתי מזרעו של שלמה ממלכת שבא, אחרי שגיירה. אלא שלבה לא נכון עמה ולסוף גלתה נבלותה וחזרה לסורה ואולם משלו נתנו לו לנבוכדנאצר זהבה של ירושלים, שהרבה ממנו נתנה אמו סבתא למלך שלמה... ומזליה (של נבוכדנאצר) חזי לחוס הרבה על ירמיהו (כי שלמה נתגלגל בירמיהו)".

ועיין כל ענין זה בספר הגלגולים (השלם) של האר"י ז"ל. פרעמישלא, ‎1875, דף פ"ד טור ד'.

ובספר חסד לאברהם לרב אברהם אזולאי (מעין חמישי, סוף נהר כ"ה): "תמר ומלכת שבא ורחב היו גלגל אחד. והיינו ר"ת של תמ"ר. ושלשתם אירע להם דבר אחד שהנה תמר ילדה תאומים. גם מלכת שבא ילדה משלמה בנים, ורחב הצילה ב' השליחים".

יוסף בן מתתיהו מספר:

"והאשה שמלכה על מצרים ועל כוש בימים ההם הייתה בקיאה ביותר בחכמה, ומעוררת השתוממות גם משאר הבחינות. וכששמעה על מידותיו הטובות ועל תבונתו של שלמה, הובילה אותה אליו התשוקה לראותו מתוך הסיפורים יום יום על אנשי הארץ ההיא" (קדמוניות היהודים, ספר שמיני, פרק 6)‏‏

מסורת יהודי הודו:
אצל חלק מיהדות קוצ'ין יש מסורת כי אופיר הייתה בדרום הודו ומכאן שמלכת שבא הייתה מהודו ולא מאתיופיה.





הערות לערך:
שם המעיר: אהרן שכטר
הערה: כנראה שבא שבאזור כוש אינו שבא בן כוש אלא שבא בן קטורה
ואילו שבא בן כוש הינו בהודו, כפי שמתרגם רס"ג שבא - אלהנד (הודו בערבית)
או להיפך

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן