לדף ראשי



נעמה, בתו של למך בן מתושאל מצלה אשתו, היא דמות הנזכרת בספר בראשית בסדר הדורות שיצאו מקין בנו של אדם הראשון: "וְצִלָּה גַם הִוא יָלְדָה אֶת תּוּבַל קַיִן לֹטֵשׁ כָּל חֹרֵשׁ נְחֹשֶׁת וּבַרְזֶל וַאֲחוֹת תּוּבַל קַיִן נַעֲמָה" (בראשית ד,כב). רש"י עפ" חז"ל אומר שהיא היתה אשתו של נח, וכן מובא במדרש:

"ואחות תובל קין נעמה, א"ר אבא בר כהנא נעמה אשתו של נח היתה, למה היו קורין אותה נעמה שהיו מעשיה נעימים, ורבנן אמרי נעמה אחרת היתה, ולמה היו קורין אותה נעמה שהיתה מנעמת בתוף לעבודת כוכבים" (בראשית רבה (וילנא) פרשה כג ד"ה ג ותלד עדה).

לעומתו ראב"ע כותב שיתכן והיתה אשה לאחד מבני נח.

עוד מובא במדר ששהיתה מאד יפה עד כדי שהמלאכים נכשלו ביצר עריות:

"נדמה לו כאשה יפה שלא היה כיופיה מימות נעמה אחות תובל קין, שטעו בה מלאכי השרת, שנאמר ויראו בני האלהים את בנות האדם כי טובות הנה (בראשית ו ב)...". (מדרש תנחומא (בובר) פרשת חקת - הוספה סימן א ד"ה [א] מפרשת פרה )

בהערכת דמותה נחלקו חכמים בזהר חדש:

"א"ר יצחק מאי דכתיב ואחות תובל קין נעמה אלא א"ר יצחק צדקת היתה ונעימה במעשיה. ר' אבהו אמר פשוטו של מקרא מורה על שהיתה חכמה במלאכת הברזל כמו אחיה תובל קין משמע דכתיב הוא היה אבי כל חרש נחשת וברזל ואחות תובל קין נעמה הוא הוציא אומנות זו ואחותו עמו הה"ד ואחות תובל קין נעמה שהיתה בקיאה כמותו וא"ו דואחות מוסיף על הענין של מעלה. רבי בא אמר אמן של שדים היתה והולידה אותם דהא אימא דאשמדאי מלכא דשידי נעמה שמה. ר' יצחק בשם ר' יוחנן אמר על שם יופיה נקראת כך וממנה יצאו אותן דכתיב כי טובות הנה במראה וביופי" (זוהר חדש כרך א (תורה) פרשת בראשית דף לג עמוד ב*)

בנוסף, מוזכרת "נעמה העמונית" אשת שלמה, אם רחבעם: "וּרְחַבְעָם בֶּן שְׁלֹמֹה מָלַךְ בִּיהוּדָה בֶּן אַרְבָּעִים וְאַחַת שָׁנָה רְחַבְעָם בְּמָלְכוֹ וּשֲׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִַם הָעִיר אֲשֶׁר בָּחַר יְקֹוָק לָשׂוּם אֶת שְׁמוֹ שָׁם מִכֹּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל וְשֵׁם אִמּוֹ נַעֲמָה הָעַמֹּנִית" (מלכים א יד,כא). עליה אמרו חז"ל:

"ואמר ר' חייא בר אבא אמר ר' יהושע בן קרחה: לעולם יקדים אדם לדבר מצוה, שבשביל לילה אחת שקדמתה בכירה לצעירה, קדמתה ארבע דורות לישראל: עובד, ישי, ודוד, ושלמה, ואילו צעירה עד רחבעם, דכתיב: (מלכים א יד) ושם אמו נעמה העמונית" (בבא קמא לח, ע"ב)

בהערכתה דמותה של נעמה זו כותבים הרד"ק ורלב"ג שהיא היתה סיבת חטאו של רחבעם, שכתוב עליו שבימיו, יהודה עשו הרע בעיני ה'. לעומתם רמ"ע מפאנו כותב שהיתה צדקת:

"צא ולמד מרות המואביה שלא נתקבלה אלא בשעת עניה ומרודיה של נעמי ואז כתיב ורות דבקה בה דוקא לא בשלותה כי המר שדי לי מאד וכן מאלף נשים שגייר שלמה לא נתקבלה מכולן להעמיד ממלכת ישראל אלא נעמה העמונית שנשאת לו כשהיה בדלי דלות, ולא חזר למלכותו אלא בזכותה, ונמצא כתוב באגדה שאותה טבעת ששם המפורש חקוק עליה ונפתה שלמה לאשמדאי ונתנה לו כדאיתא במסכת גיטין, שהשליכה לים הגדול.
סוף דבר זימן הקב"ה דג אחד ובלע אותה, ושלש שנים נטרד שלמה בעניותו על שעבר ג` לאוין לא ירבה לו נשים וסוסים וזהב ונכשל בכולן ונטרפה דעתו באובדן הטבעת, עד שריחם עליו הקב"ה ונזדמן לפני מלך בני עמון ונעשה לו מלצר, ראתהו נעמה בתו וחשקה בו ואביה הגלה את שניהם למדבר שמם למען ימותו מיתת עצמם וידו אל תהיה בם, וזימנם הקב"ה לשפת הים, ואותו הדג עלה לגורלם ומידה של נעמה קבל שלמה תנחומין שנתנה לו הטבעת בקריעת הדג, ותחי רוחו, ומנדעיה עליה יתוב, ואין ספק שלא החמיץ שלמה מצוה רבתי הבאה לידו, אלא תכף ומיד שחזר ונשתפה שם גייר אותה, ועדיין היו שניהם עניים מרודים, וזכתה יותר מרות שנקראת אם המלך סתם כדאיתא בפרק הספינה, ונעמה היא אם המשיח לדעת חז"ל, ושמה יעיד על נועם ה` אלהינו כשם שנקראת רות על שם שיצא ממנה דוד שרוהו להקב"ה בשירות ותשבחות". ((ספר עשרה מאמרות - מאמר אם כל חי - חלק ג סימן ט).

במשמעות השם מעבר למשעות הפשוטה של נועם ונעימות, מביא שמעוני גרטי (בדף הקשר 1041 של ישיבת הר עציון) שיתכן שמשמעותו של נעמה הוא נחמה, כי אין הבדל רב בין הגיית העי"ן הגרונית והחי"ת הגרונית. ולראיה מביא את הפסוק ממלכים: "ויצף שלמה את הבית מפנימה זהב סגור ויעבר ברתיקות זהב לפני הדביר" (מלכים א ו,כא). שלמה מצפה את הבית בזהב, ומחבר ברתוקות של זהב. במקום 'ויחבר' נכתב לפנינו 'ויעבר', וזאת על בסיס הדמיון החזק (כמעט זהות הגייתית) בין החי"ת הגרונית ובין העי"ן.



יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן