לדף ראשי



האוזן בנויה משלושה חלקים: האוזן החיצונית, האוזן התיכונה והאוזן הפנימית, והיא הופכת גלי קול לאותות המועברים למוח.
את חוש השמיעה ואת הרגישות לקולות ולצלילים נוהגים לכנות: ‏אֹזֶן.

במקורות מתוארת האזן ככלי התקשורת של האדם עם סביבתו. דרך אזנו הוא יכול לשמוע דברים טובים, כמו דברי תורה אך הוא יכול חלילה להיכשל ולשמוע דברים רעים כמו לשון הרע.

צירופים וביטויים רבים קשורים אל האזן:
גִּלָּה אֶת אָזְנוֹ -
‏סיפר לו דבר סוד; סיפר לו דבר אישי או אינטימי; הביא לתשומת ליבו.
"וַאֲנִי אָמַרְתִּי אֶגְלֶה אָזְנְךָ לֵאמר: קְנֵה נֶגֶד הַיּשְׁבִים וְנֶגֶד זִקְנֵי עַמִּי" (רות ד ד).

תלמוד ירושלמי מסכת ברכות פרק ה ה"ג דף ט עמוד ג -

"...משום שאין שני קולות נכנסין לתוך אוזן אחת".

במסכת כלה רבתי פרק ד הלכה ג משיאים לאדם עצה: "...ושב לפני חכמים, והטה אוזן לשמוע דבריהם. דכתיב שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך.

מסכת אבות דרבי נתן נוסחא א פרק ב

"...מראין את העין מה שיכולה לראות ומשמיעין את האוזן מה שיכולה לשמוע."

בראשית רבה פרשה מו

ר' עקיבא אומר ד' ערלות הן נאמרה ערלה באוזן (ירמיה ו') הנה ערלה אזנם, ונאמרה ערלה בפה, (שמות ו') הן אני ערל שפתים, ונאמר ערלה בלב, (ירמיה ט') וכל בית ישראל ערלי לב, ונאמר ערלה בגוף, וערל זכר...

מסכת אבות דרבי נתן נוסחא א פרק ו -

"...אמרו אותו היום נתן עיניו רבן יוחנן בן זכאי ברבי אליעזר ואמר ליה פתח ודרוש. א"ל איני יכול לפתוח. דחק עליו ודחקו עליו התלמידים עמד ופתח ודרש בדברים שלא שמעתן אזן מעולם. כל דבר ודבר שיצא מפיו עמד רבן יוחנן בן זכאי על רגליו ונשקו על ראשו ואמר לו רבי אליעזר רבי אמת למדתני"...

תלמוד ירושלמי מסכת יבמות פרק א דף ג עמוד א /ה"ו -
...ראה (ר' דוסא בן הרכינס) את רבי יהושע וקרא עליו: 'את מי יורה דיעה'... זכור אני שהיתה אמו מולכת עריסתו לבית הכנסת בשביל שיתדבקו אזניו בדברי תורה.

שמות רבה (וילנא) פרשה כז ד"ה ט ד"א וישמע -

רמ"ח אברים באדם הזה והאוזן אחד מהם וכל הגוף מלוכלך בעבירות והאוזן שומעת וכל הגוף מקבל חיים שמעו ותחי נפשכם, לכך אמר שמעו דבר ה' בית יעקב, וכן אתה מוצא ביתרו שע"י שמיעה זכה לחיים ששמע ונתגייר שנאמר וישמע יתרו את כל אשר עשה אלהים למשה ולישראל עמו וגו'.

במשנה מסכת אבות פרק ו משנה ה מנויה שמיעת האוזן כאחת מן הדרכים שבהם תורה נקנית:

..."והתורה נקנית בארבעים ושמונה דברים בתלמוד בשמיעת האוזן בעריכת שפתים בבינת הלב בשכלות הלב באימה ביראה בענוה בשמחה בשמוש חכמים בדקדוק חברים ובפלפול התלמידים בישוב במקרא במשנה במיעוט שינה במיעוט שיחה במיעוט תענוג במיעוט שחוק במיעוט דרך ארץ בארך אפים בלב טוב באמונת חכמים ובקבלת היסורין.

בתלמוד הבבלי מסכת כתובות דף ה עמוד א דרש בר קפרא:

..."מאי דכתיב: 'וְיָתֵד תִּהְיֶה לְךָ עַל אֲזֵנֶךָ' ? אל תקרי אֲזֵנֶךָ אלא על אוזנך, שאם ישמע אדם דבר שאינו הגון - יניח אצבעו באזניו; והיינו דאמר ר' אלעזר: מפני מה אצבעותיו של אדם דומות ליתידות... אלא מה טעם משופות כיתידות? שאם ישמע אדם דבר שאינו הגון - יניח אצבעותיו באזניו. תנא דבי רבי ישמעאל: מפני מה אוזן כולה קשה והאליה רכה? שאם ישמע אדם דבר שאינו הגון - יכוף אליה לתוכה. ת"ר: אל ישמיע אדם לאזניו דברים בטלים, מפני שהן נכוות תחלה לאיברים."

על עבד עברי המסרב לצאת לחופשי נאמר בספר שמות פרק כ"א פסוקים ה-ו:
"וְאִם אָמר יאמַר הָעֶבֶד אָהַבְתִּי אֶת אֲדנִי אֶת אִשְׁתִּי וְאֶת בָּנָי לא אֵצֵא חָפְשִׁי. וְהִגִּישׁוֹ אֲדנָיו אֶל הָאֱלהִים וְהִגִּישׁוֹ אֶל הַדֶּלֶת אוֹ אֶל הַמְּזוּזָה וְרָצַע אֲדנָיו אֶת אָזְנוֹ בַּמַּרְצֵעַ וַעֲבָדוֹ לְעלָם.

בתוספתא מסכת בבא קמא פרק ז הלכה ה דרשו את הפסוק:

..."ואו' 'ורצע אדניו את אזנו במרצע' וכי מה נשתנה אזן לרצע מכל איברין לפי ששמעה מהר סיני כי לי בני ישראל עבדים ופרק ממנו עול שמים והמליך עליו עול בשר ודם לפיכך אמ' הכת' תבוא אזן ותרצע שלא שמרה מה ששמעה.

ברכות השמיעה
על רעמים, על רוחות של סופה עזה, על רעידת אדמה וכדומה:

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁכֹּחוֹ וּגְבוּרָתוֹ מָלֵא עוֹלָם.

על בשורות טובות:

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב.

על שמועות רעות:

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, דַּיַּן הָאֱמֶת.

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן