לדף ראשי




גלוח הזקן
התורה הזהירה שלא להקיף פאת הראש ולא להשחית (לגלח בתער) את פאת הזקן. דין זה נאמר לכל ישראל (ויקרא י"ט כ"ז) ונשנה לכהנים (שם כ' ה).
ואמרו חז"ל:

פאת זקנו סוף זקנו שנקרא שבולת (מכות כ':),

ויש שתי פאות בצד הימני של הלחי, ושתי פאות בצד השמאלי, ובסך הכל חמש פאות שחייב אם השחיתם בתער. גזיזת השער במספרים מותרת (מכות פרק ג ה), ואפילו כעין תער מותר (ש"ע יו"ד סי קפ"א מ).

גלוח שלא ע"י תער
הקרובים למלכות התירו חכמים לספר קומי (ב"מ פ"ג.) ונהגו לגלח הזקן ע"י סם או מספריים, כנראה מהמאמר בירושלמי:

בנוהג שבעולם אדם יודע שיש לו דין לובש שחורים ומתעטף שחורים ומגדל זקנו, שאינו יודע היאך דינו יוצא. אבל ישראל אינו כן, אלא לובשים לבנים ומתעטפים לבנים ומגלחים זקנם ואוכלים ושותים ושמחים, יודעים שהקב"ה עושה להם נסים (ירוש' ראש השנה פ"א ג).

בכמה מקומות בארצות הנוצרים הוכרחו היהודים לגלח את זקנם בסם ובמספרים כעין תער, גם היהודים האיטלקים היו מקילים בגלוח הזקן (עי' שו"ת באר עשק סי' תר"ע), וכאשר באו האיטלקים לסלוניקי גזרו עליהם הרבנים לגדל את זקנם (ר' יוסף אירגיס בס' דברי יוסף סי' ל"ו) ובין המתירים היו ר' ר' שמואל מורפורני ור' מרדכי צהלון (בשו"ת שמש צדקה ח"א ס" ס"א). גם ר' יעקב עמדין מתאונן כי הספרדים מקילים בגלוח הזקן (שאילת יעב"ץ ח"א סי' פ).
התנכלות לבעלי זקן הייתה מסממני האנטישמיות הנאצית.

גלוח בחול המועד
חז"ל אסרו גלוח בחול המועד, כדי שיהיו מוכרחים להתגלח לפני המועד ולא יכנסו לחג כשהם מנוולים. וגזרו שאפילו אם התגלח לפני המועד אסור לגלח בחוה"מ, ואפילו היה אנוס או חולה (ש"ע או"ח סי' תקל"א).
ר' יחזקאל לנדא, בעל נודע ביהודה, התיר גלוח בחוה"מ לתלמידיו, וערערו עליו כל גדולי הדור. ור"י למפרונטי מביא ששמע שחזר בו לעת זקנתו (פחד יצחק ע' פאות הראש והזקן).

גלוח לנער
המנהג בין הספרדים בארץ ישראל לגלח שער הנער בפעם הראשונה במלאת לו שלוש שנים, ביום זה מזמינים כל קרוביהם ועושים סעודה קטנה לפניהם ומכבדים כל אחד מהנאספים לספר קצת שערות מראש הנער עד אשר יסתפרו כל שערות ראשו מלבד הפיאות, יש שעושים כן בל"ג בעומר, ויש הנוסעים למירון לערוך תספורת זו. מנהג זה נקרא בערבית "חאלאקא".

מאמרים נוספים הקשורים לנושא (קישורים לאתר דעת):
לשאלת גילוח זקן בחול המועד / אהרון הלוי פיצ'ניק



יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן