לדף
ראשי
בית שמש
עיר כנענית קדומה בוואדי צ'ראר שבו עולה הדרך החשובה מהשפלה ירושלימה. בתקופת המקרא לאחר חורבן בבל ארכיאולוגיה בית שמש היום בחלוקת הארץ בגלגל נפלה בחלקו של מטה יהודה בגבולו הצפוני (יהושע טו,י) וניתנה אחר כך ללווים (יהושע כא,טז). בחלוקה שבשילה נזכרת בית שמש, יחד עם צרעה ואשתאול הסמוכות לה, בין ערי דן בשם: עיר שמש (יהושע יט,מא). בתקופת ההתנחלות היו בארץ ערים אחדות בשם זה, שנקראו (דוגמת "עיר החרס" במצרים) על שם ההיכלות לשמש שהכנענים הקימו בהן. בתקופת המקרא כאשר נדחקו בני דן מפני הפלשתים לצפון הארץ, ובית שמש עברה ליהודה, נמצאה על גבול ארץ פלשתים, ואליה החזירו הפלשתים את ארון הברית מעקרון. (שמואל א ו,יב-יד). לבית שמש היה ערך אסטרטגי כיושבת על אם הדרך בין שפלת פלשת והרי יהודה. בימי דוד היתה אחת מערי המסכנות שהחל להקים במלכותו בצורת מבצרים ואסמים, ובחלוקה הפנימית של שלמה היה בה הנציב בן דקר ממונה על המחוז השני (מלכים א ד,ט). "בבית שמש אשר ליהודה" ניגף אמציהו מלך יהודה בפני יהואש מלך ישראל (מלכים ב יד, יא-יג). בימי הירידה הפוליטית של אחז, במלחמת רצין מלך ארם ופקח בן רמליהו ביהודה, נפלה עיר גבול זו בידי הפלשתים אשר "פשטו בערי השפלה והנגב ליהודה וילכדו את בית שמש ואת אילון" (דברי הימים ב כח, יח). לאחר חורבן בבל בית שמש היתה מיושבת עד חורבן בבל. לאחר מכן לא היו בה אלא יישובים ארעיים בלבד. – בימי אבסביוס היתה עיר כהונה "רחוקה כעשרה מלים מבית גוברין מזרחה", ובתקופת התלמוד ציינו אותה חז"ל כקטנה שבעיירות "מגבות ועד אנטיפטרס" (ירושלמי מגילה א,א). ארכיאולוגיה שם המקום נשמר בחורבות הכפר הערבי עין שמס, אבל העיר המקראית היתה בנויה על התל א רמילה שעל ידן, 3.5 ק"מ דרומית לצרעה ו 2.5 ק"מ דרום מערב להרטוב. בחפירות שנעשו ב-1931 בתל שעליו עמדה העיר העתיקה, מצא החוקר גראנט כתובת בכתב הכנעני-העברי מהמאה הי"ג לפני הספירה הנוצרית. וכן נמצאו בו שרידים מתקופות הברונזה והברזל, מהאלף השלישי, השני והראשון לפני הספירה הנוצרית. בימי ההיקסוס היתה העיר מוקפת חומה, והשער שבדרומה דומה לשערים אחרים מאותה תקופה שבתל אל פארעה (שרוחן), בשכם ובתל בית מרסם (דביר). תקופת שגשוג עברה על בית שמש בתקופת הברונזה המאוחרת ערב הכיבוש הישראלי, במאה הי"ג לפני הספירה הנוצרית. בתקופה זאת התקיימה בה חרושת קראמית, תעשיות מתכת, ומבוססת היתה על החקלאות. העיר עמדה תחת השפעה מצרית, ונמצאו בה כלים איגיאיים טיפוסיים לאותו זמן. בימי השופטים חלה ירידה, ולאחר מכן היתה בה – לפי עדות החרסים – השפעה פלשתית. בימי המלוכה היתה לה שוב תקופה של שגשוג בבנייה, בביצורים וברמת התרבות החומרית בכלל, כמוכח מעדות הקברים: היו בה אסמי תבואה, בתי בד לשמן וגתות ליין. בין השרידים נמצאו שם טבעות של חותמות מסוג "למלך", ואחת מהן ששייכת היתה לאחד משרי יהויכין המלך: "לאליקם נער יוכן". בית שמש היום בית שמש של ימינו הוקמה ב-כ"ז בכסלו ה'תשי"א 6 בדצמבר 1950 כ מעברת הר טוב, שנקראה על שם המושבה הר-טוב, שהוקמה על ידי עולים מבולגריה על אדמות שעליהם יושב היום המושב נחם. המושבה ננטשה במלחמת העצמאות והיום קרויים על שמה רחוב בבית שמש ואזור התעשייה הרטוב. בשנת 1953 שונה שמה של "מעברת הר טוב" לשם "בית שמש". בימיה הראשונים של בית שמש, גרו בה בעיקר עולים מאיראן, עיראק, צפון אפריקה, ורומניה, אם כי במהלך השנים הגיעו לעיר גם עולים מאתיופיה, רוסיה וארצות הברית. בשנת 1952 עברה המעברה למבני קבע, וב-25 ביוני 1991 י"ג בתמוז ה'תשנ"א קיבלה בית שמש מעמד של עיר. בשנים האחרונות בחרו חרדים רבים בבית שמש כעיר מושבם, והם מתרכזים יחדיו בשכונות המקבלות אופי חרדי. בבחירות 2008 נבחר לעיר ראש עיר חרדי. בשנת 2003 חודשה בבית שמש תחנת רכבת שהייתה קיימת כבר לפני כן, אבל הפסיקה לפעול באמצע שנות התשעים. תחנת הרכבת ממוקמת על הדרך שבין ירושלים לרמלה, ומשם לתל אביב-יפו. מקור הערך: מעובד על פי פנחס נאמן, אנציקלופדיה גיאוגרפית מקראית, תשכ"ו, וברשות הוצאת יבנה
יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן |
|