לדף ראשי



בשם "ארץ הגרגשי", בצירוף הכינויים של שאר שבעת העממים, קורא נחמיה (ט, ח) לארץ ישראל. העם גרגשי נזכר בין עשרת העממים שבברית בין הבתרים (בראשית ט, כא); בדברי משה (דברים ז, א) כאחד מ"שבעה גויים רבים ועצומים", שאלוהי העברים יוריש מפניהם, ויהושע (כד, יא) מונה אותו בין בעלי יריחו שנלחמו בישראל, וכן בין העמים שאלוהים יוריש אותם מפניהם (שם ג, י).

הגרגשי, הנמנה בפרשת העמים (בראשית י, טו-טז; דברי הימים א א, יג-יד) בין בני כנען ואחיו של חת, הוא לדעת א' ראובני העם קרקש אשר במאות הי"ג והי"ב לפני הספירה הנוצרית ישב באסיה הקטנה סמוך לחתים, ויחד אתם השתתף במלחמה נגד רעמסס השני שעלה על סוריה בתחילת המאה הי"ג לפני הספירה הנוצרית. סוברים כי בשנים אלה חדרו הקרקשים לא פעם גם לארץ ישראל מסוריה או מהים או מהדלתה של מצרים, ושם נודעו בשם הגרגשי. אבל אין כל זכר לעם הזה בין גויי הים שהציפו את סוריה ואת ארץ ישראל במאה הי"ב לפני הספירה הנוצרית.

מקום הגרגשי בארץ
קביעת מקום הגרגשי בארץ שנויה במחלקות: לפי האונומוסטיקון, היוצא בעקבות תרגום השבעים, הגורס: "גרגשי" במקום "גשורי" גם בדברים ג, יד וגם יהושע יב, ה - ישב הגרגשי בעבר הירדן מזרחה. אבל דעה זו מתנגדת לכתובים בבראשית טו, כא; דברים ז, א; יהושע ג, י וכד, יא ולכתוב הנזכר בנחמיה, שבכולם נמנה הגרגשי בין תושבי כנען. היות וגם ע"פ הירושלמי (שביעית ו, א) ישבו הגרגשים בסוסיתא לפני כיבוש הארץ, לפיכך יש מניחים שלאחר כיבוש כנען בידי בני ישראל הם התישבו בארץ הגשורי שלא נכבשה ע"י יהושע. ואולם הנחה זו סותרת מסורת התלמודית אחרת בירושלמי שביעית (ג, א), האומרת כי "הגרגשי פנה והלך לו (מפני יהושע) לאפריקי". מכל מקום, אין כל זכר לגרגשי בסיפורי המקרא שאחר ספר יהושע.

בכתובות קרת החדשה שבאפריקה נמצאו השמות גרגש וגרגשם.



יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן