לדף
ראשי
דיבן
עיר מואבית חשובה בצפון נחל ארנון, בדרך המלך שבעבר הירדן המזרחית. בני ישראל לקחו את דיבון מידי סיחון מלך האמורי אשר "נלחם במלך מואב הראשון ויקח את כל ארצו מידו עד ארנון". דיבון נמנית על הערים שבני גד ובני ראובן הראו עליהן למשה כעל "ארץ מקנה". לפי ספר יהושע ניתנה העיר ע"י משה לנחלה לבני ראובן, אך בספר במדבר אנו קוראים: "ויבנו בני גד את דיבן...", וכי על כן נקראת על שמם: דיבן גד. מכאן משתמע כי בתקופה מסויימת עברה העיר משבט ראובן לשבט גד. כאשר נחלשה ממלכת ישראל, חזרה דיבון לידי המואבים, ומלכם מישע עשה אותה לעיר בירה בתחילת המחצית השניה של המאה התשיעית לפני הספירה, והוא עצמו ישב בה. דיבון זו נזכרת במשאם הקשה של ישעיהו וירמיהו על חורבן מואב. השם דיבון נשמר עד ימינו אנו בחורבות ד'יבן, 5 ק"מ מצפון לנחל ארנון, 33 ק"מ מדרום לחשבון, הנזכרות יחד. בקרבת מקום לעיר נמצאה בשנת 1868 "מצבת מישע", אבן גדולה שעליה חקק "משיע בן כמש מלך מואב הדיבוני", בכתב אלפביתי מואבי-עברי קדום ובלשון המואבית הקרובה לעברית, את פרשת גבורתו במלחמתו עם ישראל אחרי מות אחאב, כמרומז במלכים ב': "ויהי כמות אחאב ויפשע מלך מואב במלך ישראל". המצבה שמורה במוזיאום לובר שבפריז. בחפירות שנערכו בדיבון בשנות 1950- 1951, נתגלו שרידים מתקופות שונות: מהברונזה הקדומה, מהתקופה הישראלית וגם מימי הנבטים, הרומים והביזנטים. בחפירות אלה נחשפו קטעים מחמש חומות, שהשלישית מהן, הבנויה אבני גזית גדולות, שייכת ככל הנראה לימי מישע מלך מואב ולימי עמרי מלך ישראל. מסתבר שבזמן מישע היתה העיר על מצודתה רכוש ממלכתי. יש להניח שבימי הברונזה התיכונה, באלף השני לפני הספירה הנוצרית, ולפחות בין המאה הי"ח והמאה הי"ג, ירדה העיר מגדולתה, כמו ערים אחרות במואב באותו זמן. קישור לערך מצבת מישע מקור הערך: מעובד על פי פנחס נאמן, אנציקלופדיה גיאוגרפית מקראית, תשכ"ו, וברשות הוצאת יבנה
יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן |
|