לדף ראשי




הר הזיתים נמצא ממזרח לעיר העתיקה של ירושלים. מקור שמו של ההר בכרמי הזיתים שכיסוהו בעבר.
הר הזיתים הוא חלק מהגבול המערבי של מדבר יהודה. הר הזיתים שייך לרכס ההררי המקיף את ירושלים ממזרח לאורך כ-3.5 קילומטרים ובו שלוש פסגות בולטות: הר הצופים המתנשא לגובה 826 מטר, פסגת הר הזיתים עצמו – בגובה 815 מטר והר המשחית, שהוא הפסגה הדרומית שלו המתנשאת לגובה 747 מטר.
בין הר הזיתים והר המוריה, שאף הוא במזרח ירושלים, מפריד חלק מנחל קדרון העמוק, המכונה במקרא השם: "עמק יהושפט".

במקרא
על הר הזיתים התנבא זכריה:

"ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזית אשר על פני ירושלים מקדם ונבקע הר הזיתים... ומש חצי ההר צפונה וחציו נגבה".

הר זה שהנהו "ההר אשר מקדם לעיר" וה"הר אשר על פני ירושלים", מתרומם לגובה של 818 מ' מעל פני הים. "במעלה הזיתים", לאמר: במעלה הר הזיתים, שבו עוברת הדרך מנחל קדרון לבחורים, עלה דוד "עולה ובוכה וראש לו חפוי" בברחו מפני אבשלום, בדרכו למחנים שבעבר הירדן מזרחה. בכתוב נקראת דרך זו בשם: "דרך את המדבר" (וכל העם עוברים על פני דרך את המדבר). יונתן, מתרגם 'אורח מדברא' (דרך המדבר), ורד"ק מפרש: "על פני דרך את המדבר, כמו: אל המדבר, כלומר עוברים אל המדבר על פני הדרך שהיה שם..". כוונת הכתוב היא לדרך העוברת מירושלים ליריחו בחלק הצפוני של מדבר יהודה, ממעלה (הר) הזיתים, שבו עלה דוד "עולה ובוכה", אל בחורים, ומשם לערבות יריחו.

הר הזיתים נקרא על שם הזיתים המשובחים שכיסו אותו בעבר, ובלטו במיוחד על רקע השממה מסביב. כיום ההר הוא השומם ביותר בכל הרי יהודה, ומורדותיו משמשים מאז ימי הביניים בית קברות ליהודי ירושלים. הערביים קוראים לו: ג'בל א טור, אולי על פי שמו הארמי: טור זיתא.

חשיבות הר הזיתים

הר הזיתים נחשב בין ההרים הקדושים שבארץ. כך, למשל, מתעכב דוד הבורח מפני אבשלום בראש ההר להשתחוות שם לאלהים; בחזון זכריה יעמוד ד' ביום הדין על הר הזיתים. וגם יחזקאל בנבואתו על קיבוץ גלויות רואה את כבוד ד' אלהי ישראל עולה מעל תוך העיר ועמדו "על ההר אשר מקדם לעיר", לאמר: על הר הזיתים. בימי בית שני היתה בראש הר זה הראשונה בתחנות, שבהן היו משאין משואות להודיע על קידוש החודש. הר הזיתים היה מחובר להר הבית ע"י כבש ונחשב כחלק מירושלים, ועליו היו שורפין את הפרה האדומה.

לאחר החורבן, כאשר נאסר על היהודים לבוא בשערי ירושלים, היו מתכנסים לתפלה על הר הזיתים כשפניהם מופנים לצד המקדש. בראשית שלטון המוסלמים בארץ קנו היהודים חלק מהר הזיתים, ולאחר שבראשית המאה התשיעית לספירה נאסר עליהם להיכנס לשטח הר הבית, היו מתפללים על הר הזיתים, כמו שמתפללים בימינו ליד הכותל המערבי.

בימי הגאונים היו מקיפים את הר הזיתים בתפילות מיוחדות ביום "הושענא רבה", זכר ל"יום חבוט חריות", שבו היו מקיפין את המזבח שבע פעמים בזמן המקדש.

הר הזיתים קדוש גם בעיני הנוצרים בגלל מאורעות מחיי ישו הקשורים בו, וכבר במאות הראשונות למנינם הקימו עליו כנסיות ומנזרים שונים.

לרגלי ההר חצובות מערות קברים ומצבת זיכרון קדומות, וביניהן :

מערות קבורה ומצבות זיכרון
א) יד אבשלום


מצבה חצובה בהר מימי בית שני, המיוחסת בטעות לאבשלום בן דוד, אולי בהשפעת הכתוב בשמואל ב' כי אבשלום הציב לו מצבה בחייו, ויקרא לה "יד אבשלום".

ב) בית החפשית
מערה חצובה בסלע סמוך ל"יד אבשלום", שהמסורת העממית רואה בה את "בית החפשית", בו ישב המלך עוזיהו הנגוע עד יום מותו. לפי הכתובת שעל הכרכוב בכניסה למערה, יש להניח שהמערה היא מימי בית שני, והיתה שייכת למשפחת הכהנים לבית חזיר, הנזכרת בדברי הימים א'.

ג) קבר זכריה

מצבה שלישית סמוכה, חצובה בסלע אף היא, שהמסורת העממית רואה בה את קבר הנביא זכריה בן יהוידע הכהן, אשר נהרג במצות המלך יואש בן אחזיהו בחצר בית ד', על שהוכיח את העם היושב בירושלים. אף קבר זה הוא מזמן הבית השני.



יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן