לדף ראשי




זבולון הוא הבן הששי אשר ילדה לאה ליעקב בפדן ארם, והרביעי בגדלו.

גבולות נחלת זבולון
לפי ספר יהושע נחלת שבט זבולון הייתה בין ארץ נפתלי ממזרח ומצפון ובין נחלת יששכר בדרום ובדרום מזרח; על גבול אשר בצפון מערב, ועל גבול מנשה בדרום ודרומית-מערבית. כנקודת המוצא של הגבול מסומן שם המקום שריד, וממנו נמשך קו: מערבה בכיוון מרעלה - דבשת – יקנעם; צפונה-מזרחה - בכיוון יפיע - כסלות תבור - דברת. גבול מזרח נמשך מדברת צפונה-מערבה על פני גת חפר - רמון שבדרום בקעת בית נטופה בגליל התחתון, והגבול הצפוני יפנה לחנתון ויגיע עד גיא יפתח אל. גבול המערב אינו מסומן בנחלת זבולון, אך לפי הקו המזרחי של גבול אשר, הוא ירד דרך בית לחם עד יקנעם. שבט אשר הפריד בין נחלת זבולון לבין חוף הים, אבל ברבות הימים הרחיב זבולון את נחלתו לצד הים, לתוך תחום אשר. רמזים יש למצוא בברכת יעקב: "זבולן לחוף ימים ישכן, וירכתו על צידן" ובברכת משה: "שמח זבלן בצאתך (למרחבי הים באניות סוחר)".

אופי הארץ
נחלת זבולון הייתה דשנה ופוריה, אך קטנה בשטחה. תחומיה כללו את צפון מערבו של עמק יזרעאל ואת מרכזו של גליל התחתון, קצה בקעת בית נטופה ובקעת רמון שבדרומה.

לדברי חז"ל לא היה זבולון שמח בחלקו, התרעם על מדותיו של הקב"ה ואמר: "רבונו של עולם! לאחי (יששכר) נתת שדות וכרמים ולי נתת ימים ונהרות". אולם, כעבור זמן למדו בני זבולון את דרכי המסחר בים של הצורים והצידונים, ואולי למדו מהם גם כיצד להשתמש בחלזונות שעל חוף השיחור לבנת לתעשית צבע הארגמן, שהיתה תחילה בידי הכנענים בלבד. הימים והנהרות, והאוצרות הטבעיים הללו, שהתרעמו עליהם, הפכו למקור עושר וברכה "כי שפע ימים יינקו ושפוני טמוני חול". כנראה שבני זבולון השתתפו בעבודה עם הצורים, בעלי התרבות החומרית הגבוהה בימים ההם. בני זבולון היו חדורים רוח גבורה ואומץ לב, כעדות דבורה בשירתה: "זבלון עם חרף נפשו למות, נפתלי על מרומי שדה".

תולדותיה במקרא
מארץ זבולון קמו גם שופטים לישראל: אבצן מבית לחם ואילון הזבולוני. שם נקבר השופט אילון הזבולוני ("וימת אילון הזבולוני ויקבר באילון בארץ זבולון"). כאשר נוסדה ממלכת דוד בחברון, באו "מזבלון יצאי צבא ערכי מלחמה בכל כלי מלחמה חמשים אלף". מבני זבולון השתתפו גם במועצת המלך דוד. בימי פקח בן רמליהו כבשו האשורים את ארץ זבולון. אחרי חורבן שומרון ניטשטש ייחודו של השבט וניטשטשו גבולות ארצו הקטנה. בימי חזקיהו היו אנשים מזבולון שנכנעו ובאו ירושלימה לעשות הפסח, וכן מזכיר יחזקאל את גבולות זבולון בקשר עם חלוקת הארץ ותרומות הקודש.




יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן