לדף ראשי




גר תושב היה רק בזמן שישראל שרויים על אדמתם והיובל היה נוהג, והניחו את הגרים האלה לשבת בתוכם, ולהתערב בם. בזמן הזה אין מקבלים אלא גרי צדק, ואם קבל עליו לקיים כל התורה כולה חוץ מדבר אחד, אין מקבלים אותו (ערכים כ"ט. בכורות ל':).

גר תושב
יש לדאוג לפרנסת גר תושב, שנאמר "גר ותושב וחי עמך" (ויקרא כ"ה ל"ה), ומותר לו לאכול נבלות, שנאמר על נבלה לגר אשר בשעריך תתננה (דברים י"ד כ"א).
לגר תושב מותר לעשות מלאכה בשבת לעצמו בפרהסיה, ואם הוא שכיר של ישראל - אסור לו לעשות מלאכה בשביל הישראל (רמב"ם שבת פרק כ סוף).
לישראל אסור להעסיקו, מהפסוק "וינפש בן אמתך והגר", שהוא גר תושב (שמות כ"ג י"ב, מכילתא). מכאן ראיה כי שביתת גר תושב הייתה כדי שלא יהנה ישראל ממלאכתו בשבת, אבל לא היו כופים אותו לשבות ממלאכה לעצמו.

בכל זכויות הפרט, גר תושב שווה לאזרח הארץ.

גר צדק
גר צדק שנעשה ישראל גמור, מצווה לאהוב אותו (עשה סי' תל"ב) שנאמר ואהבתם את הגר וגו' (עקב), מפני שהוא מרוחק מקרוביו ומיודעיו ואנשי אמונתו מלפנים, והוא כמו יתום, חובה לקרבהו ולאהוב אותו כאחד מאנשי שלומנו (ועי' חנוך).
אסור להונות גר צדק בממון ובמקח וממכר, שנאמר "ולא תלחצנו".
ואין להונות אותו בדברים [להציק לו], שנאמר "וגר לא תונה".

הונאת דברים כיצד?
לא יאמר לו: פה שאכל (לפנים) נבלות וטרפות בא ללמוד תורה מפי הגבורה?!
ואם הוא בן גרים, לא יאמר לו: זכור מעשי אבותיך (ב"מ נ"ח:)

הגר נחשב כמו הלוי היתום והאלמנה לעניין מעשר עני, החובה לשמחו בחג (דברים י"ד, כ"ט, ט"ז י"א, כ"ו י"א), והוא מקבל לקט שכחה ופאה (שם כ"ד י"ט-כ"א).

גרי אמת
מקבלים רק גרים הבאים להתגייר משום שחפצו להצטרף לעם ישראל, ולא בגלל סיבה אחרת. אין מקבלים גרים המתגיירים מיראה או מפחד.
בימי שלמה לא קבלו גרים, שחששו שמא בשביל כבוד מלכות ישראל בזמנו התייהדו ואינם גרי אמת.

בזמן הזה גר שבא להתגייר בודקים אותו שמא בשביל סיבה חיצונית הוא רוצה להצטרף לדת ישראל.

אומרים לו: מה ראית לכך?
אי אתה יודע שישראל בזמן הזה דוויים ודחופים וסחופים ומטורפים וייסורים באים עליהם?
אם אמר אני יודע ואיני כדאי, מקבלים אותו מיד, ומודיעים אותו עיקרי הדת, שהוא ייחוד השם ואיסור ע"ז ומקצת מצוות קלות ומקצת מצוות חמורות, ועונשן של מצוות ושכרן (יבמות מ"ו. מ"ח.).

חז"ל היו חוששים מגרים שאין כוונתם אמיתית, ואמרו:

קשים גרים לישראל כספחת, מפני שרובם חוזרים בשביל איזה דבר כל שהוא ומטעים את ישראל (קדושין ע': רמב"ם אסורי ביאה פי"ג י"ח).

אמרו: רעה תבא למקבלי גרים (יבמות ק"מ:),
גרים מעכבים את המשיח (נדה י"ג:).
מורגל בפי העם: גיורא עד עשרה דרי לא תבזי ארמאה באפיה סנהדרין צ"ד.). [גר, עד עשרה דורות אל תבזה ארמי בפניו]

על גרי צדק באמת לא הקפידו חז"ל, ואדרבא לדעתם גלו ישראל כדי שיתווספו עליהם גרים (פסחים פ"ז:),
מתפללים על גרי הצדק בברכת הצדיקים בשמונה עשרה (מגילה י"ז:).

דיני גרים
אינו נחשב להיות גר צדק עד שימול ויטבול בפני שלושה יהודים כשרים. ובזמן הבית היה צריך גם להקריב קרבן.

לרוב קוראים את הגר אברהם בן אברהם.

במשנה אמרו:

גר מביא בכורים ואינו קורא פרשת בכורים, שאינו יכול לומר "אשר נשבעת לאבותינו לתת לנו" (בכורים פרק א ד),

וכתב הרמב"ם:

אין הלכה כמשנה זו, אלא מביא וקורא, דמצי למימר לאבותינו, מפני שהארץ ניתנה לאברהם והוא היה אב לגרים (עי' או"ח סי' נ"ג י"ט),

גר המתפלל ומברך על המזון, אומר גם כן אלהי אבותינו (ש"ע או"ח סי' קצ"ט ד).

בעיר ווירצבורג מנעו מגר להיות שליח צבור, והביאו ראייה ממסכת ביכורים שהגר מביא ואינו קורא. אך ר' יואל (הראבי"ה) התיר לגר להיות ש"ץ והביא ראיה מהירושלמי והמרדכי פ"ק דמגילה (האגור סי' צ"ב).

ר' יוסי אומר: גר שנתגייר כקטן שנולד דמי (זבחים פ"ב ג', יבמות מ"ח.) כיוון שהוא כאדם חדש, אינו יורש את אביו מדאורייתא. רבנן תקנו שיורשו, שמא יחזור לסורו (דמאי פרק ו י).

גר שחזר לסורו הרי הוא כישראל מומר.

לעניין עריות
שני אחים שהתגיירו הרי הם כשני זרים, ומעידים זה על זה מפני שאין להם קירבה.
מעיקר הדין, גר יכול לשאת את אחותו שהתגיירה, אבל חכמים אסרום, כדי שלא יאמרו שיצא מקדושה חמורה לקדושה קלה: כי בהיותו גוי היה אסור בכך, ועתה בהיותו ישראל מותר.

ראה גם:
גור, יגור, גר / מרדכי זר כבוד





הערות לערך:
שם המעיר: ישראל קלצקין
הערה: מצאנו בחומש דברים פרק א פסוק טז בין אחיו ובין גרו פירש״י ש״גר״ נקרא בעל דין כי אוגר עליו דברים
אולי כדאי לציין בערך את הנתון הזה, כי למילה גר יש גם משמעות ״בעל דין״ (בעל דבבא, בלשון הגמ׳)
מקור ההערה: דברים א טז רשי דבור המתחיל ובין גרו

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן