לדף ראשי



נחל באורך 40 ק"מ, הזורם מרגלי הגלבוע בצפון מערב של עמק יזרעאל, נדחק במערבו לאפיק צר שבין הר הכרמל לבין גבעות הגליל התחתון, יוצא אל בקעת עכו, מתרחב שם עד כדי 20 מ' ופורץ דרך החולות אל הים, צפון מזרח לחיפה.

הקישון מקבל בדרכו הארוכה פלגי מים רבים היורדים אליו מהרי הגליל והכרמל. הקישון מושך מים כל השנה רק בעשרת הק"מ האחרונים של אפיקו. אפיק הקישון יורד ירידה מתונה, זרם מימיו חלש, ולא תמיד מספיק להעביר אל הים את כל המים השוטפים לתוכו מההרים שמסביב. בעונת הגשמים המרובים עולה הקישון על גדותיו, מימיו מציפים את מישור העמק הרחב שעל ידו ויוצרים בצות ואגמי מים. לאחר גשמי זעף אף יגרפו השטפונות את כל אשר ימצאו בדרכם, וישליכוהו אל הים.

במלחמת דבורה ובמקרא
נראה, כי בעונת גשמים כזאת הזעיק סיסרא אל נחל קישון "את כל רכבו, תשע מאות רכב ברזל, ואת כל העם אשר אתו מחרושת הגויים" להלחם בברק בן אבינועם, שירד אליו מהר תבור (שופטים ד, יג-יד). אדמת העמק הכבדה והבלתי מחלחלת, שהפכה לרגל הגשמים וגאות הנחל לביצה גדולה, הכבידה על התנועה של חיל הרכב ופרשיו, וכאשר נסו לעבר חרושת הגויים, "נחל קישון גרפם" וגרם להם תבוסה שלמה (שם ה, כא). הד למפלה זאת עולה ממזמור התפילה של המשורר אסף: "עשה להם (לאויבי ישראל) כמדין (בימי גדעון), כסיסרא כיבין (שר צבא יבין) בנחל קישון " (תהלים פג, י).

הקישון נזכר במקרא גם כמקום נצחונו של אליהו על הכרמל: אל נחל זה הוריד הנביא הקנאי את נביאי הבעל, וישחטם שם (מלכים א יח, מ).

נחל קישון נזכר גם בשירת דבורה גם בשם "נחל קדומים" (שופטים ה, כא), אך אין לדעת את פירושו המדויק, האם הכוונה לנחל קדום או לנחל מזרחי.
הערבים מכנים את הקישון נהר אל מוקטע, אולי עקב נפתוליו ועיקוליו המרובים, ההופכים אותו לנחל עשוי קטעים קטעים. ויתכן שגם השם קישון רומז על פיתוליו ועיקוליו אלה, שכן חז"ל קוראים לבעל רגלים עקומות בשם "קין" (בכורות מה.).




הערות לערך:
שם המעיר: איתן עופר oferetan@gmail. com
הערה: ערכתי מחקר על נחל קישון ומלחמת דבורה וברק נגד סיסרא.
מחקרי נותן תשובות לרוב המחלוקות שבין החוקרים. לתקופת השנה בה נערך הקרב.
למקום בו נערך הקרב.
וכן פרוש הגיוני לפסוקים "נחל קישון גרפם נחל קדומים נחל קישון"
וכן לפסוק "הרים נזלו מפני ה'".
המחקר מופיע באינטרנט בשם "נחל קישון ומלחמת דבורה וברק"

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן