לדף ראשי


אחת הערים הכנעניות שהיו למנשה ביששכר ובאשר, ובני מנשה לא יכלו להורישן (יהושע יז, יא-יב) ולדעת הפרופ' קויפמן, בפירושו ליהושע (יז, יא) לא יתכן שעין דור שבלב נחלת יששכר תהיה לאחוזה לבני מנשה. ועל כן יש לבאר שם את המלים "ביששכר ובאשר" במובן: לאורך גבולותיהם, שבהם פגע מנשה בצפון.
לעין דור הלך שאול לדרוש בבעלת אוב ערב מלחמתו בפלשתים, וביקש שתעלה לו את שמואל (שמואל א כח, ז-ח).

על מקומה של עין דור אומר אבסביוס: "יש היום כפר גדול מאוד עין דור אצל הר תבור כ"ד מלים ממנו" (אונומס', ע' 150). זיהויו זה מתאים לכפר הערבי הנטוש אינדור כחמשה ק"מ מדרום להר תבור וכארבעה צפון מזרח לגבעת המורה. השם הקדום נשמר בשם הכפר, אך העיר עצמה עמדה, כנראה, בתל עג'ול, ק"מ אחד דרום מערב לכפר. לעיר זו נתכוון בודאי גם משורר התהלים בשיר הזעם על אויבי ישראל: "עשה להם כמדין... נשמדו בעין דאר, היו דמן לאדמה" (פג, יא), הרומז על מלחמת גדעון במדינים אשר המחנה שלהם היו לו מצפון לגבעת המורה (שופטים ז, א). רבים מהחוקרים בימינו נוטים לזהות את עין דור עם ח' צפצפה במרחק ק"מ אחד צפון מזרח לאנדור. שם נמצאו שם שרידים מהתקופה הישראלית.

במלחמת הקוממיות נטשו הערבים את אנדור, ובמקומו נוסד בסיון תש"ח במבואות גליל התחתון, מול התבור, קיבוץ חקלאי בשם עין דור.



יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן