לדף
ראשי
עין חרוד
מעין בתוך מערת סלעים בשלוחה הצפון מערבית של הרי הגלבוע, בשער המזרחי של עמק יזרעאל. מעין עין דור מזרים מים רבים הנובעים מגובה 10.8 מ', ויוצרים את נחל חרוד (ואדי ג'לוד), הזורם בעמק חרוד ובקעת בית שאן עד השפכו אל הירדן. ליד מעין עין חרוד חנה גדעון בבואו להילחם במחנה מדין, שהיה כתשעה ק"מ ממנו צפונה בין עין דור לבין גבעת המורה. אל מי המעין הזה הוריד את העם לצרוף אותו שם, ולבחור מתוכו את 300 המלקקים שבהם הביא תשועה גדולה לישראל (שופטים ז, א, ה-ז). אפשר שעל העין הזה חנו גם שאול וישראל בזמן שהפלשתים קבצו את מחניהם אפקה. בדרך המלך מחוף הים לדמשק, שימש עין חרוד שדה מלחמה גם בימי הביניים. הצלבנים נלחמו עליו עם המוסלמים וכבשו את העיירה עין ג'לוד שעל ידו. בשנת 1183 כבש אותה צ'לאח א דין. ליד עין חרוד הייתה גם המלחמה הכבדה והגורלית בין המונגולים לבין הממלוכים, ובשנת 1260 ניצח הסולטן הממלוכי-מצרי בייבארס את הפולשים וגרשם מן הארץ. את עין חרוד מזהים עם עין ג'לוד. יתכן שזהו שם משובש מן ג'לעוד, הנקרא כך על שם ההר שמעליו קרא גדעון את קריאתו: "מי ירא וחרד ישב ויצפר מהר הגלעד" (שופטים ז, ג), המכונה בפי הערבים: ג'בל ג'לוד. מקור הערך: מעובד על פי פנחס נאמן, אנציקלופדיה גיאוגרפית מקראית, תשכ"ו, וברשות הוצאת יבנה
יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן |
|