לדף ראשי



ליד מעין זה נסתיים קו הגבול הצפוני והמעוקל של נחלת יהודה (הוא גבולו הדרומי של בנימין). הגבול נמשך ממקום שפך הירדן אל ים המלח בפיתולים רבים לכוון צפון מערב ודרום מערב, עד שהיו "תוצאותיו אל עין רגל", ומכאן עלה "גיא בן הנום..." (יהושע טו, ה-ח; יח, טז).

בעין רוגל המתינו יהונתן ואחימעץ לקבל ידיעות מחושי הארכי על תכנית המלחמה של אבשלום למען העבירן לדוד (שמואל ב יז, יז), ועם אבן הזוחלת אשר אצל עין רגל זבח אדוניהו צאן ובקר ביום שהתמלך במקום דוד אביו (מלכים א א, ט).

יש סוברים, כי עין רוגל אינו מעין מפכה מים, אלא באר עמוקה של מי תהום, המתמלאת בעונת הגשמים מים רבים ובעברם על גדותיהם נשפכים הם לנחל קדרון וזורמים לים המלח. גם הערבים אינם מכנים את מקור המים האלה בשם: עין, כי אם בשם ביר, ביר איוב, בארו של איוב.

בסיפורו של פלביוס על הרעש הגדול בימי עוזיהו, שהרעיש את האדמה והמקדש בירושלים, אנו קוראים:

"...ולפני העיר, על יד מקום הנקרא עין רוגל, נשברה מחצית ההר שבמערב והתגלגלה למרחק של ארבעה ריסים... עד שנסתמו הדרכים והפרדסים של המלך..." (קדמוניות ט, י, ד).

מדברים אלה ניתן לשער, כי המעין עין רוגל שהיה, לדבריו, בפרדסי המלך (שם ז, יד, ד) נסתם אף הוא, ולאחר זמן חפרו בתוך המפולת, עד שהגיעו למפל המים ששוב לא פיכו החוצה (וע' אנצ' מק' ג, 287).

באין מעינות מים בדרום מזרח ירושלים, מזהים את עין רוגל עם עין התנין, הנזכר בסיורי הלילה של נחמיה בירושלים החרבה בין שער הגיא ושער האשפות (ב, ג), שבאותה הסביבה.



יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן