לדף ראשי




אופי השטח
מדבר הררי שומם בגובה ממוצע של 800-700 מ', החופף חלק גדול משטחו של הנגב הדרומי ומשמש גשר בין סיני לארץ ישראל. גבולותיו המשוערים הם: בצפון – איזור קדש ברנע ומדבר צין; בדרום – דרך הר שעיר, היא דרך החוגגים (דרב אל-חאג' למכה) המוסלמים העוברת לרוחב חצי אי סיני מסואץ לאילת; במערב – נחל מצרים (ואדי אל עריש), ובמזרח – עמק הערבה. מדבר זה מבותר על-ידי ערוצים ונחלים, אשר הגדול בהם הוא ואדי ג'יראפי (כיום: נחל פארן) ויובליו.

במקרא
במדבר פארן התיישב ישמעל אחרי נדודיו עם אמו הגר במדבר באר שבע (בראשית כא, יד, כא); למדבר זה הגיעו בני ישראל במסעיהם ממדבר סיני דרך תבערה – קברות התאוה והחצרות (במדבר י, יב; יב, טז), ומקדש ברנע שבאותו מדבר שלחו אנשים לתור את הארץ כנען (שם יג, ב-ג, כו).

השם "מדבר פארן" נזכר גם בדברי ימי נדודיו של דוד: "ויקם דוד (ממקומו במצדות עין גדי) וירד אל מדבר פארן (שמואל א כה, א). בתרגום השבעים נאמר: מדבר מעון, במקום: מדבר פארן, וזאת בהתאמה לכתובים הבאים, המספרים על "איש במעון, ומעשהו בכרמל", ועל קרבת אנשי דוד לרועיו של נבל הכרמלי.

ארכיאולוגיה
במרכז הנוה מתרומם תל גבוה, ובבדיקות הארכיאולוגיות, שנעשו בו לאחר מבצע סיני, נמצאו בראשו שרידים מעניינים של העיר פארן שעמדה כאן בימי קדם. החרסים המרובים שהתגלו שם, מעידים על רציפות ישובית מתקופת מלכי יהודה הראשונים עד התקופה הערבית הקדומה. לפיכך יש סוברים, כי נוה זה היה מרכז מדבר פארן הגדול, שכלל בתוכו גם את מדבר סיני (תגליות סיני, 115 ואילך).

זיהוי זה בעייתי, כי ואדי פיראן ונוה פיראן נמצאים בדרך מים סוף לסיני, מצפון מערב להר חורב-סיני, ואילו לפי המקראות חנו בני ישראל תחילה מול הר האלהים, ורק כעבור אחד עשר חודש ועשרים יום נסעו למסעיהם ממדבר סיני למדבר פארן, ובכיוון ההפוך: מדרום לצפון (במדבר י, יא-יב). מדבר פארן היה, אפוא, לפי עדות המקרא, רחוק מאוד מפיראן זו.

פשר השם פארן
בלועזית יכנו את המדבר בשמו הערבי "Badiet et Tih" (מדבר התעיה של בנ"י), על יסוד ההנחה המקובלת, כי למדבר פארן נתכוון כותב התורה בדבריו אל עדת ישראל החונה בקדש ברנע שבאותו מדבר: "...ופגריכם אתם יפלו במדבר הזה, ובניכם יהיו רועים במדבר ארבעים שנה..." (שם יד, לב-לג). לפי זה משערים, שברחבי מדבר פארן נדדו יוצאי מצרים עד אשר תם לגווע הדור האחרון לשעבוד, ובמקומו צמח ועלה הדור הראשון לגאולה.

נראה שהשם 'פארן', כמו השם 'סיני' או 'חורב', כלולים בו כמה וכמה משמעויות: נוה מדבר בדרום סיני, מדבר גדול ורחב ידים שהשתרע גם בסיני וגם בתחומים סמוכים באיזור הנגב. ויש לדעת, שהמושגים הגיאוגרפיים בתחומי מדבריות כה גדולים לא היו יציבים בימי קדם, והשתנו במרוצת הזמנים.

בפרשת "מסעי" (במדבר לג) נימנות עשרים תחנות שבהן חנו בני ישראל במדבר פארן במסעיהם ממדבר סיני לקדש ברנע, אך אין במנין זה, ללא ציוני דרך מיוחדים, יכולת לזהות תחנות אלה, כשם שקשה לקבוע בודאות מרובה את מקומן של עשר החניות במסע הראשון בין רעמסס וסוכות לבין מדבר סיני.





הערות לערך:
שם המעיר: גדעון רגולסקי מפארן טל.0528991210
הערה: 1. פארן מלשון פאר . 2. רוב שטח הנגב נמוך מ 700 מטר. 3. מדבר שם מספקים בר לצאן(מרעה).
מקור ההערה: ידע אישי alon@arava.co.il

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן