לדף ראשי



לפי סיפורי התורה, נותר כאן יעקב לבדו, אחרי שהעביר בנחל את כל אשר לו "ויאבק איש (אלהים) עמו עד עלות השחר", ועל כן קרא שם המקום פניאל באמרו: "כי ראיתי אלהים פנים אל פנים..." (בראשית לב, כד-כה, לא).
ר' חיים אבן עטר (1740-1690) בפירושו "אור החיים" כותב:

"כאשר עבר את פנואל. אולי כי לא קרא שם המקום פניאל אלא יעקב לבד, אבל כל חוץ ממנו, ואפילו דבר תורה, תקראהו פנואל..." (שם שם, לב).

בתקופת השופטים הייתה פנואל עיר מצודה, וכמוה כסכות שכנתה מאנה לתת לחם לאנשי גדעון, אשר רדפו אחרי זבח וצלמנע. בשוב גדעון עטור ניצחון נתץ את מגדל פנואל והרג את אנשיה (שופטים ח, ח-ט, יז).

בתקופת המלוכה עזב ירבעם את שכם בירתו "ויבן את פנואל" (מלכים א יב, כה). נראה שירבעם רצה לייסד את ממלכתו על זכרונות שרווחים היו בעבר הירדן מימי יעקב-ישראל אבי השבטים. טבעי היה הדבר, שלממלכת ישראל יהיה יחס מיוחד לאותה עיר, שלפי המסורת קיבל שם יעקב את שמו ישראל, ומשום כך שיווה ירבעם את מעלה יתירה לפנואל.

היום יש מזהים את פנואל עם תל א דהב (אל שירקיה) על שפתו הימנית של היבוק, 6.5 ק"מ דרום מזרח לעיר סכות. תל זה הנהו המזרחי בשני התלים השולטים על ברך היבוק, במקום שהנחל פונה לדרום מערב בדרכו לירדן. יש שם שרידי חומות גבוהות וחרסים, המעידים על ישוב בתקופת הברזל הקדומה, היא תקופת השופטים וראשית המלוכה.

בדברי הימים א נזכר השם פנואל כשמם הפרטי של אנשים מיהודה (ד, ד) ומבנימין (ח, כה).



יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן