לדף ראשי



בקהילות מזרחיות נהוג לערוך בימים שלפני החתונה את טקס החִינה.

בטקס מורחים בחומר אדום-כתום המופק מצמח ששמו העממי הוא "חִינָה" בצורה עגולה על כפות ידי החתן והכלה כרמז לצורתו של מטבע, כברכת שפע.

טקס החינה שונה ממקום למקום וממשפחה למשפחה.

מנהג זה מושתת על שני יסודות.

הראשון, כאר משלחים כלה מהבית לבית בעלה משלחים בשמחה וגיל, שיהא לך לסימן טוב ברכה והצלחה, ולכן היו עורכים לילה לפני החתונה שמחה וברכה ומזל, עם מאכלים מיוחדים ועוגות מיוחדות.

השני, היה מנהג נוסף – שראיתיו בילדותי – שהיו נשים לוקחות את האשה הטובלת בלילה לפני חתונתה למקווה, ברחובה של עיר עם שירה וזימרה, בתופים ובמחולות.

והיה רב גדול שחשב לבטל את המנהג, עד אשר נודע לו טעמו וחזר בו, שהרי טעם המנהג כדי שלא יקרה מקרה חלילה וחס שמישהי תזלזל בטהרת המשפחה ולא תלך לטבול.

לכן היו עושים את ההליכה הזאת למקווה בפרסום רב ובתהלוכה (אף ששאר טבילות של נשים עושים בצנעה ממש כמובא בהלכות טבילה).

ואחר היו שמחים בטקס החינה, ואפשר ששימת ה"חינה" שהיא מרקחת בשמים חומה על היד היתה גם לשמחה וברכה, וגם כדי לרמוז שעכשיו אין בעיה של חציצה אחר שטבלה.

(אף שלמעשה, חינה על היד אינה מעכבת טבילה כפי שהסברתי בתשובה בפני עצמה).

על כן מנהג זה קדוש, ובספר "נהגו העם" כתב שהיו הולכים לחתן בליל זה ומשמרים אותו וקורים ללילה "ליל מצא אשה" ואנו ממשיכים במנהגים אלה.
ומכל מקום, מה שהיום עורכים מסיבות אלו באולמות בהוצאות יתרות וכפולות אין דעתי נוחה מכך וחבל על הבזבוז.

וכאמור, מנהגנו לעושת זאת בקדושה ובשמחה וברכה וטוב לבב שההורים מברכים את הכלה, ומרן הראשון לציון הגר"מ אליהו שליט"א התקין נוסח מיוחד לברך כלה בצאתה מהבית.




הערות לערך:
שם המעיר: "חנא" כך כותבים מילה בערבית וזהו נוהג יפה
הערה: מקור החנא אינו ידוע,היות והמילה "חנא" היא בערבית אין לשייך אותה לתרגום העברי כפי שעושות רבות מהמלבישות,בעברית נקראת החנא עץ הכופר! ומופיע בשיר השירים, כנראה הטקס נלקח מהשפעה פגאנית, הרחקת שדים ורוחות עי' העלאת קטורות למיניהם ועשבי בשמים להרחקה,וכו' היום המיוחד נקבע בלא קשר לטהרת המשפחה, אלה לפי הכוכבים (אסטרולוגיה) שלא יבוא אותו כוכב רע ויפגע בכלה והחתן, חשיבות החנא באותה מידה לכלה ולחתן הייתה בתימן היות והקהילה דתית נהגו לעשות את הטקס בבתים נפרדים וחבל שמטעים את הציבור הרחב,
טקס יפה ומרשים וזהו נוהג גם אני עשיתי לבתיוחתני בדיוק כמו בחבל ארץ הורי בתימן,
את הלבוש שאתם רואים היום לבשו בעיקר בליל הכלולות ולא בחנא, הכותב משה דוד
מקור ההערה: מחקר של 12 שנה וכתבתי מאמר בנושא בספר מעשה רקם

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן