לדף
ראשי
חשבון
עיר גדולה מצפון לנחל ארנון, בירת סיחון מלך האמורי, שכבש אותה מידי מואב. נקראת גם: עיר סיחון או: קרית סיחון (במדבר כא' כו-כח). העיר נכבשה על ידי משה רבנו, וזה תיאורה בתורה: "כי חשבון עיר סיחון מלך האמורי היא, והוא נלחם במלך מואב הראשון... בחלוקת עבר הירדן המזרחי לשבטים בימי משה, ניתנה חשבון למטה בני ראובן (יהושע יג, יז) אשר בנו אותה מחדש (במדבר לב, לז). עם זאת היא נמנית גם על מטה גד (יהושע יג, כו) בגלל מקומה בגבול שני המטות. מטה גד מסרה ללויים ממשפחת מררי (שם כא, לז; דברי הימים א ו, סו). בימי פריחתה הייתה חשבון עיר מפוארת, ומשורר שיר השירים (ז, ה) מדמה את ברק עיני השולמית ליופי ולזוהר של ה"ברכות בחשבון על (כמו: אצל) שער בת רבים". בימי רפיונה של ממלכת ישראל כבשוה המואבים בחזרה, והנביאים ישעיהו וירמיהו מזכירים אותה פעמים רבות בנבואותיהם הקשות על מואב (ישעיהו טו; טז; ירמיהו מח; מט). נראה שבתחילת כיבושיו הגיע מלך מואב רק עד תחומיה של חשבון, שכן אין הוא מונה אותה בין הערים שכבש. בימי בית שני נלכדה בידי אלכסנדר ינאי והייתה מיושבת יהודים רבים. גם הורדוס ביצר אותה ושם בה חיל מצב לשם חיזוק שלטונו בעבר הירדן המזרחי. לאחר חורבן הבית הייתה חשבון עיר מחוז אוטונומית, ובמאה הרביעית עוד הייתה עיר חשובה ומושב הגמונים נוצרים, אבל במאה ה- 14 כבר הייתה עיירה קטנה, וכיום אינה אלא כפר בשם חֶסְבָּן (נ. צ. 134- 226). הכפר חסבן, ששמר על שמה המקראי של חשבון הקדומה, נמצא כעשרים ק"מ דרום מערב לרבת עמון בירת ממלכת ירדן, בדרך למידבא העתיקה הנזכרת אתה יחד בנבואות ישעיהו וירמיהו, כעשרה ק"מ ממנה צפונה. משמאל לכפר שוטף ואדי חסבן, נחל חשבון, היורד מזרחה אל הירדן, ומדרום לו נמצאות חורבות חשבון המקראית, חורבות בנינים, שרידי מבצר ומצודה, בריכות חצובות, וביניהן הבריכות הקדומות בחשבון. מקור הערך: מעובד על פי פנחס נאמן, אנציקלופדיה גיאוגרפית מקראית, תשכ"ו, וברשות הוצאת יבנה
יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן |
|