לדף ראשי



באלף השלישי לפני הספירה ישב בקפדוקיה עם אחר בשם חַתִּי, שהחתים ירשו את מקומו והשליטו על הארץ את שפתם ההודו-אירנית. ממלכת החתים גבלה בארצות הודו-אירניות אחרות ששכנו באסיה הקטנה, אך ברבות הימים השתלטה עליהן והייתה משתמשת בלשונותיהן: (לובית, חורית ועוד) בצד לשונה החתית. עובדה זו מסתברת מהתעודות הרב לשוניות, שהתגלו בבועזכוי שבאסיה הקטנה, היא חתושש בירת החתים.

החתים ישבו בעיקר בממלכתם אשר בקצה צפון סוריה, והמצרים היו מנהלים אתם מלחמות קשות יותר ממאתים שנה (למן המאה הט"ו עד ה- 13 לפני הספירה), לשם הגנה על ממלכות החסות שלהם בסוריה ובכנען.

כבר בימי האבות, במחצית הראשונה של האלף השני לפני מנינם, חדרו אנשי חת לארץ כנען יחד עם שבטים אחרים, שבאו מעבר להרי הטוירוס, והתישבו בהרי יהודה בסביבות חברון. שם קנה אברהם את מערת המכפלה מידי עפרון החתי (בראשית כג), ושם לקח לו עשו נכדו נשים מבנות חת, שהיו למורת רוח ליצחק ולרבקה (שם כו, לד- לה).

לאחר מאות שנים, בשוב המרגלים מתור הארץ, מסרו כי "עמלק יושב בארץ הנגב, והחתי... יושב בהר". (במדבר יג, כט). משום כך נמנו החתים על שבעת עממי כנען, שעל שמם נקראה הארץ "ארץ הכנעני והחתי והאמורי...(שמות ג, יז; יג, ה). והכוונה היא לא לממלכת החתים, אלא לפזורי החתים שבארץ כנען.

עם כריתת ברית השלום בין ממלכת החתים לבין רעמסס השני בהתחלת המאה ה- 13, לאחר המלחמה בקדש שעל האורונטס (1275) נקבעו הגבולות בינה לבין ארץ כנען, שהייתה אז פרובינציה מצרית, והחתים נשארו בסוריה מצפון לכנען. לממלכת חתים זאת מתכוון, כנראה, הכתוב ביהושע (א, ד) הקובע את גבולות הארץ "מהמדבר והלבנון הזה ועד הנהר הגדול נהר פרת, כל ארץ החתים ועד הים הגדול – יהיה גבולכם". כמו כן יש להניח כי לממלכת חתים זאת מכוונים דברי הכתוב בשופטים (א, כו): "וילך האיש (שהראה לבית יוסף את מבוא העיר לוז) ארץ החתים ויבן עיר ויקרא שמה לוז...".

ממלכת החתים הייתה באלף השני, יחד עם מצרים ובבל, ממלכות התרבות העיקריות, שהשפעתן יצאה לכל קצווי המזרח הקדום בתרבות החומרית (בעיקר בעבודת מתכת, ברזל), באמנות המלחמה, במשפט ובסדרי מנהל ופולחן. באמצע האלף עמדה בשיא גדולתה, ואף הצליחה להשתלט על בבל.

בתחילת המאה ה- 12 התפוררה הממלכה החתית האדירה, וברבות הימים התפזרו בארצות אחרות. יישוביהם שבארץ כנען נכבשו בידי בני ישראל, ויושביהם נבלעו בקרבם. לכן אנו מוצאים בתקופת המלוכה את אחימלך החתי ואת אוריה החתי בין אנשי דוד ועבדיו הנאמנים (שמואל א כו, ו; שמואל ב יא), ובימי שלמה בנו אנו שומעים על קשרי מסחר בינו ובין "מלכי החתים" ועל נשים חתיות בין נשיו הנכריות (מלכים א י, כט; יא, א).

בתקופה מאוחרת יותר מלכי החתים הם בעלי ברית מלכי ישראל במלחמתם עם ארם (מלכים ב ז, ו), והכוונה היא לממלכות הניאו-חתיות הקטנות, שקמו באלף הראשון לפני הספירה על חרבות הממלכה החתית בצפון סוריה, וביניהן חמת.

לחתים היה תפקיד נכבד בתרבות המזרח הקדום, ורישומם ניכר גם בתחומי ישראל העתיקה. לאור השפעה חתית זו יש, אולי, לראות את דברי הנביא יחזקאל: "אביך האמורי ואמך חתית" (טז, ג). וייתכן שפסוק זה והבא אחריו (שם שם, מה) רומזים על יסוד חתי גם באוכלוסייה הקדומה של יהודה.



יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן