חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

מראשה

עיר חשובה בשפלה בנחלת מטה יהודה (יהושע טו, מד).

מרשה ישבה ליד צומת הדרכים הראשיות המובילות מהחוף מזרחה אל חברון (וממנה לבית לחם וירושלים), וצפונה אל עמק האלה, בית שמש ועמק אילון.

במקרא
בגלל ערכה הצבאי הייתה בין ה"ערים למצור ביהודה" שבנה רחבעם (דברי הימים ב' יא, ה, ח) או ביצר מחדש להגנה מפני חדירת צבא מצרים. ליד מרשה, בגיא צפתה ממזרח לה, הכה נכדו, אסא מלך יהודה, את זרח הכושי שעלה על יהודה בחיל רב "ויבא עד מרשה" (שם יד, ח), וכנראה נעצר לפני העיר הבצורה.

במרשה חי הנביא אליעזר בן דודוהו אשר התנבא רעות על יהושפט בן אסא בגלל התחברו עם אחזיהו מלך ישראל לעשות אניות ללכת אל תרשיש (שם כ, לז). מרשה נזכרת גם בפי הנביא מיכא המורשתי, ממורשת גת הסמוכה, בחזונו הקשה על שומרון וירושלים: "עד היורש אביא לך יושבת מרשה..." (מיכה א, טו, לפי הקרי).

בספר דברי הימים א' מוצאים אנו את השם 'מרשה' בשמו הפרטי של אבי חברון: "ובני כלב... מישע בכורו, הוא אבי זיף ובני מרשה אבי חברון" (ב, מב). לפי פירוש הרד"ק, יש לקרוא: "ובני (זיף) מרשה אבי חברון", אבל להלן (דברי הימים א' ד, כא) הננו קוראים כי מרשה היה בן לעדה מצאצאי שלה.

אחרי החורבן
אחר חורבן הבית, כאשר האדומים נהדפו בידי הנבטים למערב עמק הערבה והקימו בנגב יהודה את ממלכת אדומיאה, הייתה מרשה עיר מבצר אדומית, יהודה המכבי עבר בה במסעו המלחמתי מחברון לארץ פלשתים (מקבים א, ה, סו), אך לא יכול היה לכבשה, ובמלחמתו בגורגיאס שר צבא יבנה נמלט זה האחרון למרשה האדומית (מקבים ב, יב, לה, ובהערה לפסוק קלב).

לאחר מות שמעון הנשיא כבש בנו יוחנן הורקנוס את מרשה (מלחמות א, ב, ו), וכדי לשים קץ לסכנה המתמדת האורבת לעמו מצד שכנים אלה, הכניסם בברית הדת היהודית (קדמוניות יג, ט, א). מרשה הייתה לעיר יהודית, אך לא לאורך ימים: פומפיוס הרומאי שיחרר אותה, יחד עם כמה ערים אחרות, מעול היהודים והחזירה לתושביה הקודמים (מלחמות א, ז, ז; ח, ד; קדמוניות יד, ד, ד). כעבור מספר שנים, בשנת הארבעים לפני הספירה, חרבה כליל בידי הפרתים אשר במלחמתם עם הורדוס ירדו מירושלים למרשה ו"הכו את העיר תל שממה" (מלחמות א, יג, ט). ליד חרבותיה הוקמה אחר כך העיר הבצורה הידועה לנו מתקופת התלמוד, העיר בית גוברין.

"מראשה – כותב אבסביוס – היום היא חורבה כשני מילים מבית גוברין", ולפי זה מזהים אותה עם תל סנדהנה, 1.5 ק"מ מדרום לבית גוברין, או עם ח' מראש הסמוכה, אשר שמרה על השם המקראי העתיק.


מקור הערך: מעובד על פי פנחס נאמן, אנציקלופדיה גיאוגרפית מקראית, תשכ"ו, וברשות הוצאת יבנה

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן