לדף ראשי



"אחד אבני הכבש, ואחד אבני המזבח – מבקעת בית כרם. וחופרין למטה מהבתולה, ומביאים משם אבנים שלמות שלא הונף עליהן ברזל" (מידות פ"ג, מ"ד).

המיוחד שבאבני בית הכרם הוא בכך שהן סדורות שכבות שכבות, כעין לוחות אבן המונחים זה על גבי זה, ועפר תחוח מבדיל בין שכבה לשכבה: ניתן לפרק את האבנים האלה ללא שימוש בכלי ברזל. הרבה מן הלוחות הם חלקים ואינם טעונים סיתות. עד היום הם משמשים לציפוי קירות ביטון ולריצוף.

המשנה קובעת שאבנים המיועדים לבניית המזבח, יש לחפור "למטה מהבתולה" – קרקע שלא חפרו ולא חרשו שם מעולם, "שהברזל פוסל בנגיעה ובפגימה". ומהי בתולת אדמה? "רבן שמעון בן גמליאל אומר: בתולת אדמה... כל שאין בה חרס" (תוספתא שביעית פ"ג, הט"ו): סימן אחר: "כל שאין בה רושם ואין עפרה תיחוח" (תוספתא אהלות פט"ז, ה"ה).

בימי נחמיה היתה בית הכרם עיר פלך:

"ואת שער האשפות החזיק מלכיה בן רכב שר פלך בית הכרם. הוא יבננו ויעמוד דלתותיו מנעליו ובריחיו, ואת חומת ברכת השלח לגן המלך ועד המעלות היורדות מעיר דויד" (נחמיה ג, יד).

יש סבורים שזוהי העיר, שעליה נאמר: "ועל בית הכרם שמו משאת" (ירמיה ו, א).

עם התרחבות יישובה של ירושלים, עין כרם להיות אחת משכונות ירושלים.


הערות לערך:
שם המעיר: עזריה אריאל
הערה: הזיהוי בין הבקעה שבמשנה לבין הבקעה בשכונת עין כרם כיום, כמו גם ההסבר על המיוחד באבנים שם, מוטל בספק, וכדאי לנסח זאת בהתאם. אם אינני טועה, מקור הקישור וההסבר על טיב האבנים לקוח מהספר "תבואות הארץ" של ר' יהוסף שווארץ, ועל כל פנים הוא זקוק למקור.
מקור ההערה: ידע אישי

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן