לדף ראשי

"ר' יוסי בן החוטף אפרתי אמר משום ר' ישמעאל" (כלאים פ"ג, מ"ז).

אפרת היא בית לחם יהודה (בראשית לה, יט: מח, ז).
השם אפרתה נקרא גם על מקומות אחרים, הסמוכים לבית לחם: "הנה שמענוה באפרתה, מצאנוה בשדי-יער (תהלים קלב, ו) ובהקבלה לשם בית לחם: "ועשה חיל באפרתה, וקרא שם בבית לחם" (רות ד, יא). אולי נקראה כך על שם אחת ממשפחות האפרתיים, שנתיישבו בתוכה.

הנוסע ר' יעקב בר' נתנאל, שביקר בארץ במאה הי"ג, כותב: "אפרת ובית לחם שני כפרים" ("ירושלים" כרך ז', עמ' 90). מסורת ערבית מספרת שלפנים היו קוראים לעיירה בית-ג'לה, הסמוכה לבית לחם בשם בית-אפרתה.

מסתבר שהתנא אפרתי נקרא ע"ש עירו, שהיתה בדרום יהודה, שהרי באזור זה, בכפר עזיז הסמוך לחברון ישב גם רבו ר' ישמעאל.

השם אפרתי נזכר ככינוי למי שמוצאו מהר אפרים (שמואל א', א, א: שופטים יב, ה). חז"ל פירשוהו גם ככינוי לאדם חשוב (ויקרא רבה ב).

אפרת – מועצה באזור גוש עציון

אפרת (ובשמה הרשמי אפרתה) היא מועצה מקומית באזור יהודה, בתוך שטחו המוניציפלי של גוש עציון. היישוב הוקם על מנת להגן על הכביש הראשי מחברון לירושלים (כביש 60). שטח השיפוט שלו הוא כ-4,000 דונם. הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1983. ביוני 2009, יש באפרת 8,200 תושבים.

מרבית תושבי אפרתה דתיים, אולם חלקם שומר מסורת או חילוני. היישוב מונה עולים ותיקים וחדשים (במיוחד ממדינות דוברות אנגלית) וכן תושבים וותיקים. בישוב קיים אולפן גיור (האולפן היחיד בארץ המתנהל בספרדית). היישוב מוגדר כמפותח מאוד והוא כולל שני מרכזים מסחריים, מרכזי ספורט ומבחר גדול (ביחס לאוכלוסייה) של בתי ספר ובתי כנסת לכל העדות. נתון מעניין הוא, שהחוק באפרת קובע שכל מבנה חייב להיות בציפוי של אבן ירושלמית, ושיש לכסות כל בית רעפים ברעפים אדומים.



יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן