לדף ראשי




במקרא
תקוע היא עיר באזור המערבי של מדבר יהודה. המדבר נקרא על שם העיר 'מדבר תקוע'. לפי נוסח השבעים ביהושע טו, נט, הייתה תקוע אחת מערי ההר שבנחלת מטה יהודה. ברשימות היחש שבספר דברי הימים א' נזכר אחד מצאצאי יהודה בשם "אשחור אבי תקוע" (ב, כד; ד, ה), וייתכן שעל פי שיטת הגיניאולוגיה שבמקרא ייחסו לו את בניית העיר מחדש, שקרא לה בשם בנו הבכור.

מתקוע הביא יואב אישה חכמה, שם דברים בפיה, ושלח אותה להתייצב לפני המלך דוד כדי להשיב את לבו על אבשלום בנו (שמואל ב יד, ב ואילך). מעיר זו בא אחד משלושים גיבורי דוד המובחרים, עירא בן עקש התקועי, שהיה ממונה על המחלקה החודשית השישית של צבא המלך (דברי הימים א יא, כח; כז, ט). ממנה בא בתקופה מאוחרת יותר גם הנביא עמוס "אשר היה בנוקדים מתקוע" (עמוס א, א).

לתקוע היה ערך אסטרטגי חשוב כעיר העומדת בגובה 850 מ' בצד הדרך העולה מעין גדי לבית לחם, ומשם לירושלים בצפון, ולשפלה ולחוף הים במערב.

לאחר התפלגות המלוכה בישראל נמנתה תקוע בין הערים שבנה רחבעם למצור ביהודה (דברי הימים ב יא, ה-ו). על ערכה ההגנתי של עיר גבוהה זו בשולי המדבר רומזים גם דברי ירמיהו אל בני שבטו:

"העיזו בני בנימין מקרב ירושלים, ובתקוע תקעו שופר, ועל בית הכרם שאו משאת, כי רעה נשקפת מצפון..." (ו, א).

הנביא הרואה בחזונו את האויב המתקרב לבירת יהודה קורא לבני בנימין, שעזבו את עריהם ובאו לחפש מחסה בירושלים, שימלטו לתקוע הבטוחה יותר מפחד אויב, ושם לתקוע בשופר ולהדליק משאות, כדי להזהיר את יושבי הערים הסמוכות על הסכנה האורבת להם, וכדי להזעיק את העם למלחמה.

בימי בית שני
תקוע שמרה על קיומה ועל חשיבותה הצבאית כל ימי בית שני. בימי שיבת ציון היו התקועים בין המשתתפים בבניין חומת ירושלים, ו"אדריהם לא הביאו צוארם (של עבדיהם) בעבודת אדוניהם" (נחמיה ג, ה, כז), והניחו להם להשתתף בבניין העיר ובביצורה.

בתקופת החשמונאים נמנית תקוע בין הערים שביצר בכחידס לאחר נצחונו על יונתן (קדמוניות היהודים יג, א, ג), וכן נזכרת היא בימי מלחמת היהודים ברומאים.

כאשר עלה שמעון בר גיורא בחיל גדול למלחמה באדום, חנה מחנהו

"על יד כפר אחד ושמו תקוע, ושלח את אחד מחבריו אל המבצר הקרוב הורדיון לדבר על לב אנשי המשמר..." (מלחמות ד, ט, ה).

גם לאחר חורבן בית שני נודעה לתקוע חשיבות אסטרטגית, ונזכרה היא במפורש בשלשה ממכתבי בר כוסבה שנתגלו בנחל חבר במדבר יהודה. באחד מהם נאמר: "כל אנש מתקוע ומתל ארזין". במכתב אחר מאיים בר כוסבה על אנשי תקוע (כל "גבר תקועי") בענשים (פרענותא), אם לא יעסקו בתיקון בתיהם, ובמכתב שלישי נתבעים המפקדים לגייס את אנשי תקוע, ואף הפעם באיומי "פרענותא". נראה, שהתקועים לא היו נלהבים למרד, ולא נשמעו לציוויי המנהיג. אם בענייני תיקון בתים ואם בענייני גיוס; ומשום כך שמו עליהם עין יהונתן ומסבלא, מפקדי בר כוסבה במדבר יהודה. שדות תקוע היו חשובים לצורכי מזונותיו של מחנה בר כוכבא, שהיה עדיין בהר יהודה.

לאור המכתבים הללו מסתבר, שהידיעה במשנה (חלה ד, י) על נתאי איש תקוע שהביא חלות מביתר ולא קבלו ממנו, מכוונת לתקוע שביהודה, ולא לתקוע שבגליל ולביתר שבחוץ לארץ, כפי פירושו של ר"ע מברטנורה. ועל כך כותב הד"ר ש. אברמסקי בספרו "בר כוכבא נשיא ישראל" (עמ' 219):

"דווקא סמיכות זו שבין ניתאי איש תקוע לביתר, משיאני לסבור, שהמדובר הוא אמנם בביתר השוכנת בקרבת מקום לירושלים... אנשי תקוע בוודאי מצויים היו בין אנשי ביתר ומעורבים בהם, מחמת קירבה גיאוגרפית. וייתכן שאחד מהם הביא מביתר לירושלים חלה להפרישה. על שום מה לא קבלו ממנו – קשה לומר; וייתכן שמשתקפת בזה אותה טינה שבין ביתר לבית ירושלים, שהייתה רווחת עוד בימי הבית, מחמת אגרופם הקשה של התקיפים שבבירה".

לפי אבסביוס הייתה תקוע בימיו -

"כפר בי"ב מילים מירושלים בשם: תקוע (Thekoe). מפה היה עמוס הנביא, אשר גם את מצבתו מראים שם עד היום" (אונומס' סי' 496 בהשלמה מס' 427).

זהוייה
בימינו מזהים את תקועה שביהודה עם ח' תקוע (נ.צ. 170.0-115.6), 7.5 ק"מ מדרום לבית לחם, כ-16 ק"מ דרום מערב לירושלים. בחורבה יש מגדל הרוס של הצלבנים, שרידים של בתים, מערות וקברים חצובים בסלעים. בימי הביניים היו באים שמה יהודים להשתטח על קבעו של עמוס.



יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן