לדף ראשי



ברשימת תחותימס הג' (מס' 35) נזכרת בשם: שמן או שמען, ובמכתבי אל עמארנה (225, שורה 4 וגם בשם המכתב) בשם: שמחונה. מלך שמרון נמנה במקרא בין מלכי הברית של יבין מלך חצור, שנועדו אל מי מרום להלחם בישראל (יהושע יא, א, ה). כן נזכר הוא בשם "מלך שמרון מראון" במספר 31 "מלכי הארץ אשר הכה יהושע ובני ישראל בעבר הירדן ימה" (יהושע יב, כ, והקרי הוא: מרון). בתיאור חלוקת הארץ לשבטים רשומה שמרון בקו הגבול המערבי של נחלת זבולון, בין קטת ונהלל לבין ידאלה (או יראלה) ובית לחם (שם יט, טו).

בתוספתא שביעית נזכרת שמרון כעיר בגליל התחתון בשם: שמעון אנא (ז, 13). לדעת פרופ' מזר "מסתבר במידה רבה של ודאות, כי שמה של העיר היה לפנים שמעון" (א"י ג, כח, הערה 107), כגרסת השבעים. אחרים סבורים כי הגרסא הנכונה שבתוספתא היא שמעוניא (ארץ הגליל לד"ר ש. קליין, 12, הערה 13). וכן אמרו חז"ל בירושלמי: "נהלל – מהלול, ושמרון – סימונייה" (מגילה א, א, דף ע.), היא הכפר סימוניאס שבו התבצר פלביוס בעמק יזרעאל במלחמתו ברומאים.

כיום מזהים את שמרון עם תל סימוניה (נ. צ. 170.3-234.3), תל גדול ונישא במרחק 2.5 ק"מ צפון מזרח למושב נהלל. לפי הבדיקות שנערכו שם הוכח, כי המקום היה מיושב ישוב ניכר בתקופת הברונזה התיכונה והמאוחרת. במערבו של התל נמצאו שרידי בית כנסת קטן מהמאה ה-3 לספירה הנוצרית.

בשם שמרון נזכר במקרא גם אחד מבני יששכר (בראשית מו, יג: במדבר כו, כד: דברי הימים א ז, א), ואולי יש למשפחה זו זיקה לעיר שמרון.



יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן