לדף ראשי

"אנשי אלכסנדריא הביאו חלותיהן מאלכסנדריא ולא קבלו מהם" (חלה פ"ד, מ"י).
"שני מצורעים שנתערבו קרבנותיהם, קרב קרבנו של אחד מהם, ומת אחד מהם - זו ששאלו אנשי אלכסנדריא את ר' יהושע. אמר להם: יכתוב נכסיו לאחר, ויביא קרבן עני" (נגעים פי"ד, מי"ג).
"אין פרה וחזירה יוצאת מאלכסנדריא עד שהם חותכין את האם שלה" (בכורות פ"ד, מ"ד).

ערים רבות במזרח נקראו אלכסנדריא, ע"ש אלכסנדר מוקדון, שיצא לכבוש את העולם, כארבע מאות שנה לפני חורבן בית שני. שתים מן הערים האלה עדיין קיימות, ויושבות על חוף האגן המזרחי של הים התיכון: אלכסנדריא של מצרים מדרום מערב של ארץ ישראל, ואלכסנדרטא בצפון סוריא. כנראה שהיה עוד יישוב בשם זה, בתחום צור: חורבת אסכנדרונא, והוא בגבול עולי מצרים אך לא בגבול עולי בבל. יש להניח בוודאות שאלכסנדריא שבמשניות אלה, של מצרים היא.

עושרה של העיר
אלכסנדריא של מצרים נתפרסמה בגודלה ובעושרה הרב כבר בהיווסדה. היא נקראה "השוק הגדול ביותר של העולם". אניות רבות היו מפליגות ממנה לכל נמלי הים התיכון, ובכללן לנמל עכו ולערי החוף האחרות בארץ ישראל. יהודים רבים, שהיגרו מארץ ישראל, התיישבו בתוכה וזכו לעושר רב. הם שמרו על קשרים הדוקים עם יהודי ארץ ישראל. שתיים מחמש השכונות של אלכסנדריא נקראו "יהודיות", אולם יהודים גרו גם בשכונות האחרות.

הרבה בתי כנסיות היו באלכסנדריא, ובייחוד התפרסם בית הכנסת הגדול של העיר. אמר ר' יהודה:

"כל מי שלא ראה דיפלסטון של אלכסנדריא, לא ראה כבוד גדול לישראל כל ימיו; כמין בסילקי גדול היתה... ובימה של עץ היה באמצע, וחזן הכנסת עומד על הקרן והסודרין בידו. נטל לקרות, הלה מניף בסודרין, וכל העם עונין אמן על כל ברכה וברכה" (תוספתא סוכה פ"ד, ה"ו; בבלי שם נא, ע"ב).

אחת השכונות היהודיות ישבה על שפת הים, סמוך לארמון המלך, והיתה מוקפת חומה ושערים. לימים, כשפרצו מהומות בעיר והתנגשויות בין היהודים והנכרים, נתברר שמכוח קיומה של החומה ניצלו יהודים הרבה.

מלחמות היהודים ברומאים, בדור חורבן בית שני, מציינות את תחילת הירידה של הקהילה היהודית באלכסנדריא מגדולתה. אספסיאנוס קיסר הפלה אותם לרעה מכל תושבי העיר והטיל עליהם מסים כבדים, ומאז ואילך נתערער מצבם מכל הבחינות, אעפ"י שיישובם בעיר זו המשיך להתקיים עוד מאות בשנים.

הספרות היהודית ההלניסטית
למעמד מיוחד זכתה הספרות היהודית ההלניסטית, שהתפתחה באלכסנדריה של מצרים. העניין החשוב ביותר היה תרגום התורה ליוונית, שנעשה שם כשלוש מאות שנה לפני חורבן בית שני. שורה ארוכה של סופרים וחכמים מישראל קמו באלכסנדריה, במשך מאות בשנים, ואעפ"י שכתבו בלשון היוונית - היו נתונים כולם בתחום היהדות. החכם החשוב, שלספריו יש ערך רב עד היום, הוא פילון האלכסנדרוני, שחי שם בסוף ימי הבית השני ונפטר כשלושים שנה לפני חורבן הבית.

הספרות היהודית ההלניסטית בכללה עשתה רבות להפצת ידיעות נאמנות על היהדות בין אומות העולם, ושמרה על הקשר בין היהודים שדיברו בלשון היוונית לבין תורת ישראל.



יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן