לדף ראשי

"אמר ר' עקיבא: שאלתי את רבן גמליאל ואת ר' יהושע באטליס של אמאוס, שהלכו ליקח בהמה למשתה בנו של רבן גמליאל" (כריתות פ"ג, מ"ז).
"ר' יוסי אומר: משפחות בית הפגרים ובית צפריה, ומאמאוס היו" (ערכין פ"ג, מ"ד).

אמאוס – במקומו של הכפר הערבי עמואס, ששמר על השם הקדום. המקום הוא לרגלי ההרים, בדרך העולה מן השפלה לירושלים, על גבעה ממזרח לכביש המסתעף מדרך ירושלים בכיוון רמאלה, ליד לטרון, משקיף מערבה על פני עמק איילון, וליד העיר מודיעין ובקרבת קיבוץ שעלבים. נתגלו שם שרידים מימי בית שני ומתקופת המשנה והתלמוד, וגם תקופות מאוחרות יותר. בכללם משקוף מבית כנסת ועליו הכתובת: "ברוך שמו לעולם" וביוונית: "ה' אחד" (ספר הישוב כ"א, עמ' 6).

זיהוי המקום וודאי לא רק לפי השם הערבי, אלא גם לאור התיאורים שבמקורות.

"אמר ר' יוחנן: עוד היא יש בה הר ושפלה ועמק; מבית חורון ועד אמאוס - הר, מאמאוס ועד לוד - שפלה, מלוד ועד הים - עמק" (ירושלמי שביעית פ"ט, ה"ב).

בדומה לזה נתפרש במקום אחר:

"שירושלים היא בנויה בהרים וכשתרד ממנה אל המישור - מן עמואס" (פירוש הגאונים לסדר טהרות, נידה פ"ב, מ"ז).

ישיבתה של אמאוס על פרשת דרכים בדרך לירושלים, שיוותה לה חשיבות אסטרטגית בכל הדורות, ומדברי המשנה וממקורות אחרים ניתן ללמוד שהייתה גם מרכז מסחרי חשוב.

שם המקום
השם העברי של המקום היה 'חמת' ובארמית – 'חמתא' (אי"ר א, טז). כאשר נוסד שם יישוב הלניסטי, שלא היו מבטאים את האות ח' - נוצר השם אמאוס, שנתקבל על הכל ומובא בגרסאות שונות: אמהוס, אמאוס, אימאוס, מאוס, מאום. במשך זמן מסויים נקרא מקום זה גם בשם היווני: ניקופוליס, אבל שם זה נשתמר רק במקורות הספרותיים ולא נתקבל בפי הבריות.

ר' אלעזר בן ערך, תלמידו המצויין של רבן יוחנן בן זכאי, השתקע באמאוס.

"ומפני מה לא נתגדל שמו בחכמה? אלא כיוון שיצאו מירושלים אמר: אנא אלך? והוא, שאמר: נלך למאום (= אמאוס), לעיר יפה שמימיה מתוקים - לא נתגדל שמו בחכמה. והם, שאמרו: נלך ליבנה, למקום שמאהבים התורה, למקום שתלמידי חכמים מרובים הם - נתגדל שמם בחכמה" (אבות דר' נתן נו"ב, פכ"ט).

גם חכמים אחרים, שישבו באמאוס או שבקרו בה, נזכרו במקורות התלמודיים.

לפי דברי יוסף בן מתתיהו (מלחמות ז, ו, ו) היה מקום, ששמו אמאוס, במרחק 30 ריס מירושלים (5.5 ק"מ). כנראה שנתכוון למוצא או לקולוניה הרומית, שנוסדה בסמוך לה. מקורות נוצריים מציינים מקום, ששמו אמאוס, במרחק 60 ריס מירושלים (11 ק"מ). סבורים שהוא מקום הכפר אל-קביבה של היום, ששם נתגלו שרידי כנסיה עתיקה ומבנים קדומים אחרים, אבל אין הוא אמאוס ההיסטורית, המוזכרת במשנה.



יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן