לדף ראשי

"הרי זה גטך אם לא באתי מכאן עד שלשים יום, והיה הולך מיהודה לגליל. הגיע לאנטיפטריס וחזר, בטל תנאו" (גטין פ"ז, מ"ז).

אנטיפטריס היתה עיר גבול, שישבה על הדרך ההולכת מיהודה אל הגליל. הורדוס בנה אותה ליד מעינות הירקון, במקום אסטרטגי ומשופע במים, וקראה בשם זה לזכר אביו אנטיפטר. למקום זה נודעה חשיבות רבה בכל הדורות, וכבר בימי קדם נתקיימו שם יישובים מבוצרים. מן הקדומים ביותר הוא אפק (שמואל ב', ד, א), ובימי בית שני ולאחריו נודעו היישובים: כפר סבא (תוספתא נדה פ"ח, ה"ה), פג'ה (פרה פ"ח, מ"י) ועוד.

חשיבותו האסטרטגית והכלכלית של המקום באה לו בגלל מצבו הטופוגרפי, שמאנטיפריס ולמערב מתמשך הירקון עד לים התיכון וחוסם את המעבר לדרך ההולכת לאורך החוף, ולא נותר מקום מעבר אלא ברצועת העמק שממזרח לאנטיפטריס ועד למרגלות ההרים. בעמק זה עברה הדרך מיהודה לגליל, והיא חלק מן הדרך הבין-לאומית, שהייתה מקשרת בין מצרים לארצות הפרת והחדקל: "דרך הים" (ישעיה, ח, כג). בתחום אנטיפטריס ניתן לעצור את מחנות הפולשים שחדרו לארץ ישראל, על כן חפר שם אלכסנדר ינאי תעלה, כדי לחסום בפני מלכי סוריה את הכניסה ליהודה ולירושלים (מלחמות א, ד, ז).

גם בהזדמנויות אחרות צויינה אנטיפטריס כעיר גבול: "מגבת עד אנטיפטריס" (סנהדרין צב, ע"ב), ועל העיר עצמה נאמר: "ואנטיפטריס ביהודה" (תוספתא גיטין פ"ז, ה"ט).

באנטיפטריס נתקיים יישוב יהודי גם בדורות שלאחר החורבן. בימי רבן יוחנן בן זכאי ישב שם החכם ר' שמעון בן אנטיפטריס, שנקרא על שם עירו, ור' יהושע בן חנניה בא לבקרו, בשליחות חכמי יבנה (מסכת דרך ארץ פ"ו).

בחפירות ארכיאולוגיות שנערכו במקומה של אנטיפטריס, נתגלו שרידים רבים הן מימי בית שני והן מימי בית ראשון, ועדיין קיימת שם מצודה עתיקה, שנבנתה בימי השלטון התורכי בארץ ישראל.

לאחר מלחמת השחרור הוקם היישוב ראש העין, סמוך למקומה של אנטיפטריס.



יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן