לדף ראשי

"ושוב מעשה באסיא, באחד ששלשלוהו לים ולא עלה בידם אלא רגלו. אמרו חכמים: מן הארכובה ולמעלה - תנשא; מן הארכובה ולמטה - לא תנשא" (יבמות פט"ז, מ"ד).

אסיא או עסיא זו, אין היא יבשת אסיא או אסיא הקטנה, אלא יישוב על חוף הים, שבתקופת המשנה והתלמוד ישבו שם יהודים. כך מסתבר גם ממקור זה:

"מעשה בר' מאיר שהלך לאסיא לעבר את השנה ולא מצא שם מגילה כתובה עברית. כתבה מפיו וקראה מתוכה" (תוספתא מגילה פ"ב, ה"ה).

בהזדמנות אחרת מסופר:

"ר' חייא בר זרנוקי ור' שמעון בר' צדוק הוו קאזלי לעבר שנה בעסיא. פגע בהו ריש לקיש, אטפיל בהדייהו. אמר: 'איזיל איחזי היכי עבדי עובדא'. חזייה לההוא גברא דקא כריב. אמר להן: 'כהן וחורש'. אמרו לו: 'יכול לומר אגיסטון אני בתוכו'. תו חזייה לההוא גברא דהוה כסח בכרמו. אמר להו: 'כהן וזמר'. אמרו לו: 'יכול לומר: לעקל בית הבד אני צריך'. אמר להם: 'הלב יודע אם לעקל או לעקלקלות'" (סנהדרין כו, ע"א).

מסופר על בני אסיא, שהיו פונים בשאלות אל החכמים ביבנה (תוספתא מקוואות פ"ד, ה"ו), ועל הלכה אחת "עלו עליה בני אסייה שלש רגלים ליבנה. ברגל השלישי הכשירו להן הוראת שעה" (תוספתא פרה פ"ז, ה"ד).

מקומה
אוסביוס, שישב בקיסריה בתקופת התלמוד, כותב: "עציון גבר (במדבר לג, לה). ואומרים שהיא עציא אצל ים סוף ואאילא" (אונומסטיקון 299). עפ"י דברים אלה שיערו שאסיא ישבה סמוך לחוף ים סוף. גם המעשה באדם "ששלשלוהו לים ולא עלה בידם אלא רגלו" - מסייע לו טבע הים הזה שמרובים בו כרישים הטורפים גם בני אדם.

לא הכל קבלו זיהוי זה כזיהוי וודאי, הן משום שהאזור של אילת ועציון גבר הוא מדברי ושומם, והן משום שהוא מחוץ לתחום הארץ החייבת בשביעית. מסתבר שמוטב לחפש אחר מקומה של אסיא או עסיא בצפון.

ממזרח לדרך ההולכת מכזיב לצור, במרחק ארבעה ק"מ מן הים, יושב הכפר עזיה, באזור פורה ומשופע במים וסביבו שרידי מבנים עתיקים וקברים ועוד. השם עזיה הוא בשינוי קל השם הקדום עסיא או אסיא, וחכמי ישראל היו מרבים לעבור דרכו בלכתם לבקר במרכזי היישובים היהודיים בצפון. המקום נמצא בתחום הארץ שהחזיקו בה "עולי מצרים", שהוא "נאכל אבל לא נעבד" (שביעית, פ"ו, מ"א).

אפילו צור, היושבת מצפון לעזיה, יש ונהגו בה חכמי ישראל כארץ ישראל. מובא בכתבי הגניזה על ר' אליהו גאון (במאה הי"א): "וקודם אסיפתו, לערך כמו שתי שנים, אסף את כל ישראל במדינת צור ואת כל הגליל ויסמוך אותנו ברשות כל ישיבת גאון יעקב" (מגילת אביתר, ספר הישוב כ"ב, עמ' 53). כיוון שאין סומכין בחו"ל (סנהדרין יד, ע"א), עולה כי ראה את המקום כארץ ישראל.




הערות לערך:
שם המעיר: מיכה ארז
הערה: זיהויה של עסיא / אסיא עם עציון גבר הוא זיהוי עתיק שכפי שהבאתם במאמר אף אבסביוס מצביע עליו.
הניסיון לותר על זיהוי זה בנימוק של "מקום שומם" הוא לא רציני. באזור מדברי זה יש ישוב רצוף של אלפי שנים עם שימור שם שזה דבר מאוד נדיר במדבר.
בנוסף בתקופה זאת המשנה והתלמוד/ ביזנטית אזור זה מיושב ביותר ויושב בדרך החשובה לסנטה קטרינה - הר סיני.


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן