לדף ראשי

"ר' מאיר אומר: את שדרכו למנות - מקדש... ואלו הם: ... רמוני בדן" (ערלה פ"ג, מ"ז).
"הרמון שאמרו - לא קטן ולא גדול, אלא בינוני. ולמה הוזכרו רמוני בדאן, שיהו מקדשין כל שהן. דברי ר' מאיר; ר' יוחנן בן נורי אומר: לשער בהן את הכלים ויהו מקדשין כל שהן; אמר ר' יוסי: לא הוזכרו רמוני בדאן... אלא שיהיו מתעשרין ודאי בכל מקום" (כלים פי"ז, מ"ה).

באדן, שהוזכרה במשניות אלה כמקום הידוע במטעי הרימונים שלו, ישבה בארץ הכותים, או כלשון התוספתא: "בית הכותים" (תוספתא כלים ב"מ, פ"ו, ה"י). לפי דברי ר' יוסי, רימוניה "מתעשרין ודאי" – חייבים במעשרות, מפני שהכותים אינם מעשרים את הפירות שהם מוציאים למכירה.

השם באדן נשתמר עדיין בשמו של אחד הנחלים העובר צפונית-מזרחית לשכם, ומשתפך אל ואדי פרעה. שם הנחל הוא: ואדי ביידאן, והמעיין שמימיו זורמים לנחל קטן זה, שמו: עין ביידא. בסביבה זו, במרחק 7 ק"מ צפונית-מזרחית לשכם, בחירבת פ'רוה, נתגלו בין החורבות גם שרידי בית כנסת; משערים שזהו בית כנסת שומרוני והחורבות הן של היישוב העתיק באדן. השומרוניים מספרים שבמקום זה טיהרו את עצמם בני ישראל, לאחר שעברו את הירדן והיו בדרכם להר גריזים.



יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן