לדף ראשי

"הצריפין והברגנין והאלקטיות, פטורין. סוכת גנוסר, אף על-פי שיש בה רחים ותרנגולים - פטורה" (מעשרות פ"ג, מ"ז).

"בקעת גנוסר" (ירושלמי ביכורים פ"א, ה"ה) - היא הבקעה היפה המשתרעת לאורך החוף המערבי של ים כנרת, מצפון לטבריה, אבל עדיין הוא: "תחום טבריה והעמק" (שביעית פ"ט, מ"ב). יש ומציינים אותו כאזור בפני עצמו: "עמק שבגליל, כגון גינוסר וחברותיה" (תוספתא שביעית פ"ז, הי"א).

אדמת בקעה זו, היא אדמת-סחף פוריה, ואקלימה חמים ונוח מאוד. גם מים מצויים בה בשפע; עוברים אותה שלשה נחלים קטנים, היורדים מהרי הגליל ונשפכים אל הכנרת, וגם כמה מעיינות עשירים במים. חז"ל ראוהו: "שכולה בית השלחין... ולמה קורא אותה גינוסר? - רבנן אמרו: גני שרים" (בר"ר פצ"ח, כ"א). וכל כך הפליגו בשבח פירותיה - עד שאמרו -

"מפני מה אין פירות גינוסר בירושלים? כדי שלא יהו עולי רגלים אומרים: אלמלא לא עלינו אלא לאכול פירות גינוסר בירושלים - דיינו!" (פסחים ח, ע"ב).

על שם הבקעה קראו גם לים כנרת - "ים גנוסר" (אונקלוס במדבר לד, יא). היתה שם גם עיר ששמה היה "גיניסר" (תוספתא כלים ב"ב, פ"ה, ה"ו).

"סוכת גיניסר" - שם מקום בארץ ישראל שגניו מרובין, ומסופר עליו גדולות. עושין בו סוכות לגור בהן בעונת אסוף הפירות, והוא המקום שקראו ה' בתורה: "כנרת" (פירוש הרמב"ם למשנה במעשרות פ"ג, מ"ז).

תיאורים מפורטים על בקעת גנוסר מובאים בספרו של יוסף בן מתתיהו, ואלה הם מקצת מדבריו:

"ולאורך יאור גנוסר משתרעת ארץ הנקראה גם היא בשם הזה (עמק, בקעת גנוסר), והיא נפלאה בתכונתה וביפיה. ואדמת הארץ הזאת שמנה, ועל כן לא יחסר בה כל צמח האדמה, ויושביה נטעו בה כל מיני מטעים. כי מזג האויר הטוב נוח לצמחים שונים זה מזה... עד אשר יאמר האומר, כי הטבע חגר את כל כוחותיו לחבר פה את כל המינים השונים... ואדמת כל עצי פרי, הגפן והתאנה, נותנים את פריים תשעה חודשים רצופים בשנה, ויתר פרי-העץ הולך ובשל אתם זה אחר זה כל ימי השנה... והארץ הזאת משתרעת לאורך ים גנוסר שלשים ריס ורוחבה עשרים ריס" (מלחמות ג, י, ח).

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן