לדף ראשי



חזקה על אדם מישראל, שאינו בועל בעילת זנות, אם הוא יכול להתכוון שתהיה בעילתו לשם קידושין ואישות.
יסודה של חזקה זו בטבע האדם, שאם הוא יכול להשיג דבר מה על ידי היתר או על ידי איסור, יעדיף להשיגו בדרך של היתר (ע"ע: "לא שביק איניש היתרא ועביד איסורא").
תוצאתה של חזקה זו היא, שיש מקרים מסוימים, שנבעלה אישה לגבר, ומצריכים אותו לתת לה גט מספק, משום שיש חשש שמא התכוון בבעילתו לקידושי ביאה בשל החזקה שאין אדם עושה בעילתו בעילת זנות.
למשל: מי שגירש אישה, ואחר כך בעל אותה, אנו חוששים, שמא תקפו יצרו ולא רצה לקדש אותה בכסף, ולכן קידשה בביאה. משום כך מחמירים עליו ודורשים שיתן גט מספק.




הערות לערך:
שם המעיר: עקיבא כהנא
הערה: לחלק מהראשונים (רי"ף יבמות כב.ועוד) חזקה זו גם גורמת לנו לומר שאדם שבא על שפחתו בידוע ששחרר אותה כיון שלא יתכן שבא עליה ביאת זנות.
יש הסובריםבשיטת הרמב"ם שלא אומרים כלל זה אלא אם כן בא על אשה שהיה ביניהם קשר של נישואין, ולא באופן שונה (רמב"ם גירושין פ"י הי"ט ועוד מקומות ברמב"ם)
מקור ההערה: ידע אישי

שם המעיר: נראה שבימינו השתנתה החזקה
הערה: כיון שברוב העולם המערבי ולצערינו ברוב עם ישראל ,חיי המין אינם מוגבלים למסגרת הנישואין,כך שחזקה תרבותית זו במידה ותחול,תחול רק על אדם שערכי חייו מגבילים באופן נחרץ חיי מין מחוץ לנישואין
מקור ההערה: ידע אישי

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן