לדף ראשי

"ואלו הן בתי ערי חומה... מוקפות חומה מימות יהושע בן נון, כגון: קצרה הישנה של ציפורים וחקרה של גוש חלב... וגדוד [נ"א: וגדור]" (ערכין פ"ט, מ"ו).

גדור - כך הוא שם עיר-חומה זו הן לפי נוסח המשנה דפוס ווילנא, והן לפי המובא בירושלמי (מגילה פ"א, ה"א) וגם בכ"י שונים.

מקומות רבים בארץ נקראו בשמות שנבנו מן השורש "גדר", מהם: גדור, גדר, גדרה, גדרות, גדרותיים, בית גדר, הגדרה, הגדרות. אלה הם שמות שהוזכרו במקרא ובספרות המשנה והתלמוד. יש מהם שנשמר להם זכר עד לדורות האחרונים, וגם נשתמרו שמותיהם המקוריים שנשתבשו בפי תושבי הארץ הערביים, בצורות שונות: ג'אדור, ג'ידרו, ג'ודירה, ג'ודראיא ועוד.

באשר למקומה של גדור שבמשנה, כבר קבעו חז"ל שהיא בעבר הירדן המזרחי: "תנא: ... וגדור - הר בעבר הירדן" (ספרא בהר, פרשה ד'). ברייתא זו הובאה גם בתלמוד בבלי, ורבא אמר: "גדור בעבר הירדן, לאפוקי גדור דשאר ארצות" (ערכין לב, ע"א). מזהים אותה עם תל-ג'אדור הסמוך לעיר א-סלט, במרכז הרי עבר הירדן.

תל ג'אדור יושב בגובה שמונה מאות מטרים מעל פני הים, וממנו היו משיאים משואות להודיע על קידוש החודש: "גדור וחברותיה" (תוספתא ראש השנה פ"א, הי"ז). ליד תל-ג'אדור נובע מעין ששמו עין ג'אדור, וקבר מקודש לערביים - נבי ג'אדור.



יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן