לדף ראשי

"ששה דברים עשה חזקיה המלך. על שלשה הודו לו ועל שלשה לא הודו לו... סתם מי גיחון העליון ולא הודו לו" (פסחים פ"ד, מ"ט).

גיחון, או גיחון העליון, כלשון הכתוב (דברי הימים ב, לב, ל) - הוא המעיין הנובע למרגלות שלוחת ההר שעליו עמדה עיר היבוסי ואח"כ עיר דויד. המעיין נובע ממזרח ההר ונשתפך לנחל קדרון. חומות העיר נבנו בצלע ההר למעלה, ובשעת מצור היו תושבי העיר מנותקים מן המעיין - ואילו האויב יכול היה להסתפק מהם ללא הגבלה.

בכל הדורות התאמצו תושבי העיר למצוא דרכים כיצד להכניס את מי המעיין לתוך העיר ולמנוע את השימוש בהם מן האויב, הבא לצור על העיר. תחילה חצבו נקרה מראש ההר ועד למעיין, ובמדרגות ובמחילות היו מגיעים אל מקור המים. ואולי נקרה זו הוא ה"צנור" (שמואל ב', ה, ח), שהיה לעזר לדוד בכיבוש ירושלים מידי היבוסי.

בימים שלאחר מכן המשיכו לשפר את הספקת המים מן הגיחון לירושלים, אבל המעיין נשאר עדיין פרוץ לשימושו של האויב מבחוץ וההספקה לעיר היתה מועטת, עד שבא חזקיהו ועשה מעשה מכריע:

"וירא יחזקיהו כי בא סנחריב ופניו למלחמה על ירושלים, ויועץ עם שריו וגבוריו לסתום את מימי העינות אשר מחוץ לעיר, ויעזרוהו. ויקבצו עם רב ויסתמו את כל המעינות ואת הנחל השוטף בתוך הארץ, לאמור: למה יבואו מלכי אשור ומצאו מים רבים" (דברי הימים ב' לב, ב-ד).

ועוד לפני כן חצב תעלה ועשה בריכה בתוך העיר להכניס את המים שמה (מלכים ב' כ, כ).

לאחר שהושלמה מלאכת התעלה והבריכה עשה חזקיהו את המעשה האחרון: "והוא יחזקיהו סתם את מוצא מימי הגיחון העליון ויישרם למטה-מערבה, לעיר דוד" (דברי הימים ב', לב, ל).

המים זרמו מאליהם בתעלה מן הגיחון אל הבריכה שבתוך העיר, כיוון שמוצא הגיחון גבוה מן הבריכה - שני מטרים, בערך. וכאן מקור השם החדש: "הגיחון העליון". התעלה שמה: "נקבת השילוח", אורכה - 533 וניתן לעבור בה ברגל.

כתובת חזקיה
על דופן התעלה, סמוך למוצאה אל הבריכה, נחרתה כתובת בכתב העברי הקדמון, המספרת על התעלה ועל מהלך חציבתה. הכתובת נתגלתה בשנת 1880, בדרך מקרה, והתורכים ששלטו בארץ בימים ההם, עקרוה ממקומה והעבירוה למוזיאון בקושטא.

וזה לשון הכתובת:

"[תמה] הנקבה וזה היה דבר הנקבה בעד [מגפים החצבים את] הגרזן אש אל רעו ובעוד שלש אמות להנק[ב נשמ]ע קל אש קרא אל רעו כי הית זדה בצר מימין [ומשמ]אל ובים הנקבה הכו החצבים אש לקרת רעו גרזן על גרזן וילכו המים מן המוצא אל הברכה במאתים ואלף אמה ומ[א]ת אמה היה גבה הצר על ראש החצב[ם] ומאת אמה היה גבה הצר על ראש החצב[ם]".

סתימת מוצא הגיחון בנחל קדרון היתה מושלמת ביותר, עד שלא ניכר מקומו ונשתכח זכרו מן האנשים. הכל ראו במוצא המים אל הבריכה התחתונה בתוך העיר - את הגיחון, כאילו הוא המקור הסתום המכונה: "הגיחון העליון". בשלהי ימי הבינים, כאשר הבריכה התחתונה נתמלאה עפר וכמעט ונסתם מוצא המים בדרך נקבת השילוח - התחילו לנבוע מי המעיין מבעד לסתימה ונתגלה מחדש מעיין הגיחון בנחל קדרון.

כיום יורדים אל מי הגיחון, תחילה בארבע עשרה מדרגות, ומגיעים לרובד אופקי. משם ממשיכים לרדת עוד שש עשרה מדרגות ומגיעים לבריכה קטנה בתוך מערה, ומכאן שמו הערבי של המעיין: עין א-דראג' (מעיין המדרגות). מדרגות אלה חוסמות בעד מי הגיחון מלפרוץ לנחל קדרון ומי המעיין ממשיכים לזרום בתעלת השילוח, הנקבה שנחצבה בפקודת חזקיהו מלך יהודה.

בריכת מי הגיחון נתכנתה בפי יהודי ירושלים בשם: "מקוה ר' ישמעאל כהן גדול" והמקום היה משמש כמקום טבילה.

מעשה סתימת הגיחון העליון בימי חזקיהו לא נתקבל על דעת חז"ל. סבורים היו -

"שהיה לו לבטוח בהקב"ה שאמר: וגנותי אל העיר הזאת להושיעה (מלכים ב', יט, לד)" (פסחים נו, ע"א, וברש"י שם).

הערות לערך:
שם המעיר: ישראל טרופר
הערה: יצויין שבאבות דרבי נתן ב' מובא
"סתם מי גיחון והסכימה דעתו לדעת המקום".

שם המעיר: אשר גרוסברג
הערה: למבט חדש על מעשי חזקיהו ראו את המאמר: א' גרוסברג, "'הנחל השוטף בתוך הארץ' (דבה"ב ל"ב, ד) ו'מוצא מימי גיחון העליון' (שם, ל) – פשוטו של מקרא על פי טעמי המקרא והממצא הארכאולוגי", מגדים נה (ניסן תשע"ד), עמ' 143-121 (מוצב באתר "דעת").

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן