לדף ראשי

"ומאין היו משיאין משואות? מהר המשחה לסרטבא, ומסרטבא לגרפינא, ומגרפינא לחוורן, ומחוורן לבית בלתין" (ראש השנה פ"ב, מ"ד).

גרפינא - הר גבוה שממנו היו משיאין משואות להודיע על החודש שנתקדש בבית הדין בירושלים; נקרא גם אגריפינס (תוספתא ראש השנה פ"ב, ה"ב), ועיקרו: אגריפינא - על שם מלכה רומית, מסוף ימי הבית השני. וכך הוא מובא גם באחד מכתבי היד של המשנה.

ר' יהוסף שווארץ (תבואות הארץ צה) קבע, שההר גרפינא הוא ההר אם א-דרג', בגלעד בעבר הירדן, במחוז עג'לון. גובה ההר 1300 מטרים וממנו נשקף מראה ברור על פני מרחבים גדולים ועד להרי ירושלים - במרכז הארץ, לתבור ולצפת - בגליל, ולחורן - בצפון עבר הירדן, והרי מואב בדרומה. שם ההר היה עראפון - ג'ראפון, שם המרמז על מקורו מן השם גרפינא.

לרגלי ההר ובסביבתו הקרובה ניכרים מקומות רבים, שישבו שם יהודים בתקופות הבית הראשון והשני. בימי הבינים הוקמה על ההר הזה מצודה חזקה, שמה: קלעת ארובאד, השולטת על כל הסביבה ונראית יפה גם מהרי ארץ ישראל המערבית.

בימי הביניים שימשה מצודה זו כאחת התחנות להעברת ידיעות מקהיר לבגדאד, במשואות ובדואר יונים. ואולי יש גם בפרט זה, כדי לחזק את ההשערה, על שימושו של מקום זה כאחת התחנות להעברת ההודעות על קידוש החודש.



יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן