לדף ראשי

"שלש ארצות לביעור: יהודה ועבר הירדן והגליל, ושלש שלש ארצות לכל אחת ואחת...; ביהודה: ההר, השפלה והעמק; ושפלת לוד כשפלת הדרום, וההר שלה כהר המלך...; ר' שמעון אומר: לא אמרו שלש ארצות אלא ביהודה, ושאר כל הארצות כהר המלך" (שביעית פ"ט, מ"ב- מ"ג).

הר המלך, בארמית "טור מלכא" (גיטין נז, ע"א) ורש"י (שם) מפרש: "מדינה ששמה הר המלך".

יש מן המקורות הקוראים את השם הר המלך על כל ההר של ארץ ישראל המערבית; יש הקוראים בו רק את הרי יהודה, ויש שמציינים בו את הרי יהודה ואת החלק הדרומי של הרי אפרים - אזור בית-אל. מסתבר, שבתחילה נתייחד השם הר המלך לאזור בית-אל בהר אפרים ובתקופות שונות פשט על מקומות שונים.

"פנו וסעו לכם ובאו... בהר (דברים א, ז) - זה הר המלך" (ספרי דברים א, פ"ו), כלומר כל ההר של מערב ארץ ישראל.

"ר' שמעון אומר: לא אמרו שלש ארצות אלא ביהודה, ושאר ארצות אוכלין והולכין עד שיכלה מבית-אל ומגידרה של קיסריון, אי זה הר שלה, זה הר המלך" (תוספתא שביעית פ"ז, ה"י). ועוד מובא: "אוכלין מבית המלך (= הר המלך) עד שיכלה מבית-אל, אעפ"י שאין ראיה לדבר, זכר לדבר, בנימין זאב יטרף (בראשית מט, כז) - זו ארצו, שחוטפת; בבקר יאכל עד - זה יריחו, שמוקדמת; ולערב יחלק שלל - זה בית-אל, שמאחרת" (תוספתא שביעית פ"ז, הי"ב).

הלכות אלה מרמזות על אזור בית-אל שהוא הר המלך. אישור להנחה זו נמצא גם במקור אחר: "והיא יושבת תחת תמר דבורה בין הרמה ובין בית-אל בהר אפרים" (שופטים ד, ה), מתרגם יונתן: "בהר אפרים - בטור מלכא", ואילו בכל המקומות האחרים, שנזכר בהם "בהר אפרים", שלא בקשר עם בית-אל, מתרגם הוא: "טורא דאפרים" או "טורא דבית אפרים"; וכך גם רש"י בפירושו לפסוק זה, הוא כותב: "בהר אפרים - בטור מלכא". גם בדברי המשנה: ושפלת לוד כשפלת הדרום, וההר שלה כהר המלך", מרמזים על הר המלך שהוא בהרי אפרים, שהרי אלה הם ההרים הנשקפים על שפלת לוד ממזרח.

באגדות חז"ל מסופר על הר המלך, בדרך של הפלגה על האוכלוסיה הרבה שישבה שם ועל העיירות "שהיו לו לינאי המלך בהר המלך" (גיטין נז, ע"א), אבל יש מן המאמרים, המציינים את הר המלך כעיר אחת גדולה ובצורה:

"היו לו מעות טמונות בקצטרא ובהר המלך... אין מחללין אותו עליהן" (תוספתא מעשר שני פ"א, ה"ו); "אקמצא בר קמצא חריב ירושלים, אתרנגולא ותרנגולתא חריב טור מלכא, אשקא דריספק חריב ביתר" (גיטין נה, ע"ב); "והצר לך בכל שעריך, בכל ארצך (דברים כח, נב) - אלו כרכים גדולים שבארץ ישראל, כגון: הר המלך ובית תר וכיוצא בהן" (מדרש הגדול דברים).

משערים אפוא, שבאזור הר המלך היתה גם עיר ששמה היה הר המלך, וזכר לשמה נשתמר בשם כפר מליך, היושב צפונית מזרחית להר חצור, בהר אפרים.

העולה מכלל הידיעות על הר המלך מלמד, שההרים שנקראו בשם זה הם חלק מהרי אפרים, הגובלים בהרי יהודה, וכאשר מלכי החשמונאים כבשום מידי הסורים - בנו שם ערים ועיירות, הושיבו בתוכן יהודים רבים, וספחו את כל השטח לתחום הרבונות של ארץ יהודה; ואולי ניתן למצוא במעשים אלה את מקור השם הר המלך.

ר' אשתורי הפרחי, שעסק הרבה בהלכות ארץ ישראל וחקר את תולדות הארץ, כותב:

"והר המלך הוא הר גדול רב הפירות מכל הרי ישראל, ועל כרחנו ביהודה הוא" (כפתור ופרח פמ"ח, עמ' תרנח).

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן