לדף ראשי

"ואיזהו מובחר? מכמס ומזוניחה - אלפא לסולת; שנייה להם: חפריים בבקעה" (מנחות פ"ח, מ"א).

חפריים שבבקעה הייתה עיר בנחלת שבט יששכר (יהושע יט, יט). לפי נוסח אחר: "שניה לה עפריים בבקעה" (תוספתא מנחות פ"ט, מ"ב). שם זה מובא גם במשנה שבתלמוד בבלי "עפוריים בבקעה" (מנחות פג, ע"ב).

השם 'חפריים' ו'עפריים' אחד הוא, שהרי האותיות הגרוניות חי"ת ועי"ן מתחלפות זו בזו. גם השם עפרים מובא במקרא, בצורה: עפרין (דהי"ב יג, יט), עיר בגבול אפרים ובנימין, באזור ההר. רש"י מפרש: "ושתים היו: אחד בהר ואחד בבקעה" (רש"י כת"י למנחות פג, ע"ב), "ואותה שבבקעה הסולת שלה משובחת" (ר"ע מברטנורא למשנה מנחות פ"ח, מ"א).

ר' אשתורי הפרחי זיהה את מקומה: "למזרח הר תבור בסמוך הוא דברת וקורין לו דבורייה. למזרחו כשתי שעות ביושר - חפרים" (כפתור ופרח עמ' רצב), והוא למזרח עמק יזרעאל.
על מקום עפריים בנוי עכשיו הכפר א-טייבה. כל מקום ששמו הקדום היה עפרה, עפריים, עפרון וכדומה - שינו אותו הערבים לשם א-טייבה, מטעמים שלהם.

עדות על שפע יבול הדגנים של חפריים - עפריים הוא הפתגם העממי: "תבן אתה מכניס לעפריים?" (מנחות פה, ע"א).




הערות לערך:
שם המעיר: חנוך שטיין
הערה: מזרחית לדבוריא אין פר בשם טייבה והכפתור ופרח כותב מפורש שחפרים הוא הכפר כפרה ודרומית לו חצי שעה הוא יבלעם וקורין לו יבלה והוא על תל ולפניו נחל שם עיינות מים שאינם נוזלים בקיץ וכוונתו לתל רכש ואם כן חפריים אינה טייבה ומי שזיהה את חפרים עם טייבה (צפון מזרחית לרמת צבי ברמת יששכר) הוא חוקר אחר
מקור ההערה: בדיקה אישית

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן