לדף ראשי

"ומי ירמוך פסולים, מפני שהן מי תערובת" (פרה פ"ח, מ"י).

הירמוך הוא הנהר הגדול ביותר בעבר הירדן המזרחי. הוא זורם ממזרח למערב ונשפך לירדן מדרום לים כנרת. הוא מבדיל בין הגולן והבשן מצפון, שהוא תחום ישראל וסוריה, לבין הגלעד בתחום ירדן בדרום. הירמוך אנו ניזכר בתנ"ך, אבל חז"ל מונים אותו בין ארבעת הנהרות "שמקיפין את ארץ ישראל".

לא רחוק משפך הנהר לירדן ישבה במעלה ההר העיר גדר, ובעמק - חמת-גדר, מקום מעיינות חמים ומרחצאות מרפא.

בתל חמת-גדר התגלו שרידי בית כנסת מתקופת התלמוד. בכתובת שברצפת הפסיפס של בית הכנסת נזכרו שמות יהודים מסוסיתא, ציפורי, כפר עקביה, כפר נחום וארבל. כנראה שהיו אלה אנשים שבאו לרחוץ במעיינות המרפא של המקום, ותרמו לבנין בית הכנסת. בין המבקרים בחמת גדר היו גם חכמים שהוזכרו בתלמוד: "ר' חנינא ור' יונתן סלקון לחמתה דגדר, אמרין: נמתין עד שיבואו זקני הדרום לכאן" (ירושלמי עירובין פ"ו, ה"ז) וגם אחרים.

מי הירמוך הם "מי תערובת" ממימות פלגיו הנמשכים מן הגולן והגלעד, ומן "המים המלוחים והפושרים" (פרה פ"ח, מ"ט) של המים המיניראליים מהמעיינות החמים המתערבים בו. עיקר המים בירמוך הוא מגשמי החורף, ועל כן מועטים מימיו בקיץ.



יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן