לדף ראשי


כפר בקו הגבול בין הגליל העליון לגליל התחתון

"מכפר חנניה ולמעלן, כל שאינו מגדל שקמין-גליל העליון; ומכפר חנניה ולמטן, כל שהוא מגדל שקמין-גליל התחתון" (שביעית פ"ט, מ"ב).
"ר' חלפתא איש כפר חנניא" (אבות פ"ג, מ"ו).

כפר חנניה היה בקו הגבול בין הגליל העליון לגליל התחתון. הוא נקרא גם 'כפר היני' וגם 'כפר חנן' (כתובות קיב, ע"א ועוד). זכר לשמו נשתמר בשם הכפר הערבי 'כפר ענאן', שהיה שם עד למלחמת השחרור. בכפר ניכרים עדיין שרידי בית כנסת, יסודות בנינים עתיקים, מערות קברים וכוכים מתקופת התלמוד.

כפר חנניה היה מקום תורה, מסחר ומלאכה. הוא נודע בתעשיית כלי החרס המשובחים. "קדרים לכפר חנניה" (בר"ר פו), הוא ביטוי מקביל ל"מביא תבן לאפריים". "ר' יוסי אומר:...וכלי כפר חנניה אין דרכן להשתבר" (שבת קכ, ע"ב). תוצרת כפר חנניה נמכרה בסביבה:

"רוכלין המחזרין בעיירות...ר' שמעון בן לקיש, בשם ר' הושעיה, כגון: אילין דכפר חנניה דנפקין וסחרין ארבע וחמש קוריין ועיילין דמכין בבתיהון" (ירושלמי מעשרות פ"ב, ה"ג).

היישוב בכפר חנניה נתקיים דורות רבים גם לאחר תקופת התלמוד; ר' משה באסולה, שביקר בארץ ישראל בשנת רפ"ב, כותב שבכפר חנניה יושבות כששים משפחות, רובם כוהנים, ולהם בית כנסת. כמאתיים שנה לאחר מכן עדיין ישבו יהודים בכפר חנניה.



יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן