לדף ראשי

"כופין קערה על גבי הנר (בשבת) בשביל שלא תאחוז בקורה...אמר ר' יהודה: מעשה בא לפני רבן יוחנן בן זכאי בערב ואמר: חוששני לו מחטאת" (שבת פט"ז, מ"ז).
"שובר אדם את החבית (בשבת) לאכול הימנה גרוגרות, ובלבד שלא יתכוון לעשות כלי...ולא יקבנה מצידה. ואם היתה נקובה לא יתן עליה שעווה... אמר ר' יהודה: מעשה בא לפני רבן יוחנן בן זכאי בערב ואמר: חוששני מחטאת" (שבת פכ"ב, מ"ג).

ערב- מקום (רש"י, שבת קכא,א). עיר חשובה בגליל היתה, ואעפ"י שישבו בה מגדולי התנאים וחכמי ישראל, לא נתברכה בחכמים מבני המקום. ר' עולא אמר: "שמונה עשר שנין עביד הוי בהדא ולא אתא קומוי, אלא אילין תרין עובדיא" (ירושלמי שבת פ"י, ה"ו). ראיה נוספת, המעידה על המצב הנחות של לימוד התורה בערב, הם דברי ר' יהודה, שאמר:

"מעשה בבן קדארה, שהיה כותב טופסי גיטין בערב, ובא מעשה בפני חכמים ופסלו את כולן" (תוספתא גיטין פ"ב, ה"י).

בימים שלאחר חורבן בית שני ודיכוי מרד בר-כוכבא התיישבו בערב בני משמרת הכוהנים פתחיה, כדי שיוכלו לשמור על חוקי הטהרה המוטלים על הכוהנים, הם ישבו כנראה בנפרד מן האוכלוסיה הכללית, בפרבר "אכלה ערב" (ברייתא על משמרות הכוהנים; הקינה "איכה ישבה חבצלת השרון" לר"א הקליר).

יוסף בן מתתיהו מונה את ערב בין יישובי הגליל. גם היום ערב-עראבה הוא ישוב גדול. שמו המלא ערבת אל-בטוף, מצפון לבקעת בית נטופה, 12 ק"מ צפון מזרח לציפורי. בעראבה של היום, היושבת על מקומה של ערב, שרידים קדומים רבים.

בימי הבינים היו מראים בערב את קבריהם של ר' חנינא בן דוסא ואשתו של ר' ראובן האצטרובלי.




הערות לערך:
שם המעיר: מרדכי גנוט
הערה: בפסחים (עב.) מובא: והתני(א?) רבי חייא [מאבל ערב] אמר רבי מאיר, לא נחלקו ר' אליעזר ורבי יהושע...
כך שהיה לכאורה קיים גרעין תורני-הלכתי גם בערב.

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן