חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

תמנה

יש מספר ערים בשם זה

"על אלו מתריעין בשבת...שמעון התימני אומר: אף על הדבר. ולא הודו לו חכמים" (תענית פ"ג, מ"ז). "איזהו ממזר?...שמעון התימני אומר: כל שחייבים עליו כרת בידי שמים" (יבמות פ"ד, מי"ג).
בירושלמי הגירסא היא: ר' שמעון התיבני, בי"ת במקום מי"ם, כי שתי אותיות אלה מתחלפות זו בזו, כאשר האות נו"ן באה אחריהן: ימניה במקום יבנה ועוד. גם בפי הערבים, כל המקומות ששמם היה 'תמנה' - קוראים להם 'תבנה'.

כמה מקומות ששמם תמנה היו בארץ; מהם ביהודה ומהם בגליל ובעבר הירדן:
"רב אמר: שתי תימניות הן: אחת של יהודה (בראשית לח, יג) ואחת של שמשון (שופטים יד, א)" (ירושלמי סוטה פ"א, ה"ח ועוד).
תמנה של יהודה מזוהה עם חרבת תבנא, ממערב לבית לחם, שהיא בהר ועולים אליה.

תמנה של שמשון, ושל ר' שמעון התימני, מזוהה עם הכפר תבנה שבשפלה, בדרך מבית שמש ליבנה. תמנה זו היתה עיר פלך בימי הבית השני. יוסף בן מתתיהו מונה בין ערי הפלך "את תמנה ואת לוד" (מלחמות ג, ג, ה).

בתקופה שבין חורבן בית שני למרד בר כוכבא עדיין נתקיימו באזור זה מרכזי התורה של יהודה:
"מעשה בשמעון התימני, שלא בא בלילי יום טוב לבית המדרש. לשחרית מצאו ר' יהודה בן בבא. אמר לו: מפני מה לא באת אמש לבית המדרש? אמר לו: מצוה באה לידי ועשיתה. בלשת גויים נכנסה לעיר, והייתי מתיירא שמא יצהיבו את בני העיר, ושחטו עגל אחד והאכלנום והשקינום וסכנום, כדי שלא יצהיבו את בני העיר" (תוספתא יום טוב פ"ב, ה"ו; ביצה כא, ע"א).



מקור הערך: מעובד על פי: ב"צ סגל, הגאוגרפיה במשנה


הערות לערך:
שם המעיר: בנימין קרלנשטיין
הערה: נוצר כאן בלבול לא קטן, שאף אני טעיתי בו מתחילה, עד אשר שוחחתי במקרה עם הפרו' לאה די-סגני, שהעירה את עיני בדבר ידוע למדי.
שלושה תמנות ידועות לנו במקרא.
1. תמנה שאצל יהודה ותמר
2. תמנה שאצל שמשון
3.תמנת סרח/חרס בהר אפרים - עירו ונחלתו של יהושע בן-נון.

תמנה שביהודה נחלקו בה חכמים (סוטה י' ע"א) אם היו שניים או שאחת היא. החוקרים מציעים לזהות את תמנה שעל גבול יהודה ודן בתל באטשי שבנחל שורק ממזרח ליבנה.
אילו היו שניים ביהודה, הרי תמנה של יהודה ותמר מזוהה כחר' תבנה ממזרח למושב אחיעזר הסמוכה לעדולם.

שניהם לא מזוהים כישובים ידועים בתקופת בית שני. אמנם ישנו מקום הנקרא חר' תבנה ליד בית שמש, אלא שבחפירות הוא נראה ככפר חקלאי ולא כישוב גדול. יתכן שהשם נדד לשם מתל בטש.
המקור היחיד לתמנה זו שבנחל שורק הוא ספר מקבים 2 ויוספוס בקדמוניות מביא אותו, כמקום בו היתה מצודה של באכחידס היווני.

תמנת חרס שבאפרים לא נשתמר שמה כצורתו, אבל בגבול אפרים ובנימין, או יותר נכון בין ארץ השומרונים ויהודאה, היו בתקופה הרומית 3 טופרכיות; אנטיפטריס, תמנה וגופנא.
מחוז תמנה (המשמר את תמנת חרס) ידוע היטב ממקורות רבים בני התקופה.
הזיהויים הנזכרים פעמים רבות אצל יוספוס במלחמת, מתייחסים למחוז תמנה. ולא לתמנה שליד בית שמש.
אף שמעון התימני הוא ממחוז תמנטיקי הרומי.

גם בזמן איבסביוס בישוף קיסריה בתקופה הביזנטית היא עדיין כפר גדול הנקרא תמנה.
שוכנת על הדרך הרומית העתיקה שבין אנטיפטריס לגופנא. כיום היא חורבת תבנה ממערב לחלמיש ונוה צוף. על כביש 465 ליד הכפר הערבי דיר ניזם.

אגב, זו סיבה טובה לברר שוב את המסורת על קברו של יהושע בכפל חרס, המרוחקת מכאן מרחק ניכר (שאפילו נדידת שמות כשזו איננה מסתברת).


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן