לדף ראשי



מארי יוסף קאפח זצ"ל נולד בכסלו התרע"ח (1917) בצנעא, בירת תימן, למשפחת קפאח הידועה. מימי ילדותו נודע כת"ח. וכבר בגיל צעיר השיב לשאלות שהופנו אליו. הוא נתייתם מאביו בגיל שנה, וגדל בבית סבו.

בגיל 16 נאסר עקב הלשנת יריבי המשפחה מהעדה. לאחר מכן, עקב הלשנת יריבי המשפחה לשלטונות על יתמותו, השיאו לו בהיותו כבן 16 את בת דודו בת האחת-עשרה, כדי להצילו מהתאסלמות כפויה שהייתה נהוגה אז בתימן לילדים יתומים. כעבור שלוש שנים נולד בנם הבכור, דוד.
בצעירותו עסק בצורפות.

בשנת 1943 עלה לארץ ישראל, למד בישיבת מרכז הרב והוכשר לדיינות במכון הארי פישל. בשנת 1950 התמנה לדיין בבית הדין האזורי בירושלים, וכעבור עשרים שנה ביוזמת הרב יצחק נסים והרב שלמה יוסף זוין התמנה כדיין בבית הדין הרבני הגדול. היה חבר במועצת הרבנות הראשית לישראל, ונשיא הקהילה התימנית בירושלים. בשנת ה'תשכ"ט (1969) זכה בפרס ישראל לספרות תורנית. אשתו, הרבנית ברכה קאפח, זכתה בפרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה בשנת ה'תשנ"ט (1999), כהוקרה על מפעלי החסד שניהלה. כמו כן זכה גם פעמיים בפרס ביאליק לחכמת ישראל, פרס הרב קוק, וקיבל תואר דוקטור לשם כבוד מטעם אוניברסיטת בר-אילן.
הלך לעולמו בליל י"ח בתמוז ה'תש"ס (21 ביולי 2000).

יהודי תימן מפולגים בין 'הדרדעים' (מלשון דור דעה), זרם המתנגד לקבלה ודוגל במשנתו של הרמב"ם הרציונליסט אותו ייסד הרב יחיא קאפח, ובין 'העיקשים' - זרם המיינסטרים המונחה על ידי ספר הזוהר המיסטי. הרב קאפח זוהה עם פלג הדרדעים, אף שבפומבי לא הצהיר על התנגדות לספר הזוהר, אמר שהוא מעדיף לינוק מתורתו של הרמב"ם.

הרב עלה לא"י בגיל 25 בשנת התש"ג (1943) ושנתיים לאחר מכן עלה לגור וללמוד בירושלים.
אח"כ עבר ללימודי דיינות ושימש בבית הדין בת"א כשנה ולאחר מכן בבית הדין הרבני כ-20 שנה. שימש כדיין בביה"ד הגדול לערעורים וכחבר מועצת הרבנות הראשית עד פרישתו לגימלאות.

במשך חייו היה נאמן לשיטת הרמב"ם- שאין לעשות את התורה קרדום לחפור בה, וע"כ התפרנס בתחילה ממלאכת הצורפות וכשעלה לארץ ושימש כדיין התפרנס מהדיינות. הוא התרחק כל חייו מכבוד ומחומרנות, והשקיע כל מרצו וכוחו בלימוד התורה, היה אדם מתון מאוד שמעולם לא התלהם בהשמעת דעות פוליטיות. עבורו- קדושת הארץ, התורה והעם היו כרוכים זה בזה, באישיותו מוצאים שילוב של מידות ודרך ארץ עם התגדלות בתורה.

רשימת תרגומיו, פירושיו וחיבוריו
רבנו משה בן מימון
"משנה-תורה"
"איגרות הרמב"ם"
"ביאור מלאכת ההיגיון"
"מורה- הנבוכים"
"ספר המצוות"
"פירוש המשנה"

רב סעדיה גאון
"אמונות ודעות"
"ספר יצירה"
פירושו לתורה
ספרי אמ"ת: איוב, משלי ותהלים
"חמש מגילות"
"דניאל"

חכמי ספרד וצרפת
"בעלי הנפש" לראב"ד
"חובות הלבבות" לרבנו בחיי
"סלע המחלקות" לרבנו זרחיה הלוי
ספר ה"כוזרי" לריה"ל
שו"ת הראב"י אב"ד
שו"ת הריטב"א
שו"ת רבנו יעקב מרומרוג [רבנו תם]
"תשובות ופסקים" לראב"ד

חכמי א"י, תימן והמזרח
פירוש המשנה לרבנו נתן אב הישיבה
"גן השכלים" לרבנו נתנאל בירב פיומי
"מאור האפילה לרבנו נתנאל בן ישעיה
הרי"ף למסכת חולין עם פירוש לאחד מחכמי תימן
"ספר המעלות לדרגות ימות המשיח" למחבר תימני
"כתאב אלחקאיק" לאחד מחכמי העיר צעדה שבצפון תימן
"מדרש הביאור" לר' סעדיה בן דוד המכונה אלד'מארי
פירוש הנביאים (יהושע, שופטים, שמואל ומלכים) לר"א בן שלמה
הגדה של פסח עם ארבעה פירושים מחכמי תימן
"הליכות תימן"
סידור (תכלאל) "שיבת ציון"
סידור תכלאל "שיח ירושלם"

מאמרים
כתבים חלק א-ג

לקריאת מאמריו וספריו שנתפרסמו באתר דעת, לחץ על הקישור "קאפח" בשמאל המסך.


הערות לערך:
שם המעיר: אביעד מרקוביץ
הערה: תרגומו של הרב קאפח למורה נבוכים נחשב לקשה יותר מתרגום נוסף , שחיבר פרופ' מיכאל שוורץ. זאת כיוון שהרב קאפח ייחס חשיבות רבה לתרגום תוך תשומת לב למבנה הלשון בערבית. עניין זה צוין בנימוקי השופטים לבחירתו של פרופ' שוורץ לקבל את פרס ישראל לשנת 2011 , למעלה מעשור לאחר שהרב קאפח נפטר.

מקור ההערה: מחקר

שם המעיר: יאיר גיאת
הערה: תרגומו של הרב יוסף קאפח זצ"ל הינו קדושת "בית מדרש"
לעומת זאת תרגומו של פרופ' שוורץ הינו "אקדמיה" ותו לא.

שם המעיר: לגבי הערת העורך
הערה: לגבי הערת העורך כי תרגומו של הרב קאפח קשה יותר לקריאה, יצויין כי הרב קאפח נצמד ללשון העברית הקדומה - מתוך מטרה, ועל כן שפתו קשה יותר מהעברית המודרנית (אך לא מהעברית הקדומה),
בעוד שפרופ' שורץ תרגם את מורה הנבוכים לעברית מודרנית (תוך איבוד לעיתים של המבנה או הרמזים שהיו נוכחים בטקסט המתורגם לעברית קדומה יותר)

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן