לדף ראשי



מי היה אליעזר?
מוצאו של אליעזר עבד אברהם מדמשק, מחמת, והוא בן כנען [בראשית י, יח].
נח קילל את כנען להיות עבד:

"וַיֹּאמֶר אָרוּר כְּנָעַן עֶבֶד עֲבָדִים יִהְיֶה לְאֶחָיו: וַיֹּאמֶר בָּרוּךְ ה' אֱלֹהֵי שֵׁם וִיהִי כְנַעַן עֶבֶד לָמוֹ: יַפְתְּ אֱלֹהִים לְיֶפֶת וְיִשְׁכֹּן בְּאָהֳלֵי שֵׁם וִיהִי כְנַעַן עֶבֶד לָמוֹ" [בראשית ט, כה-כז].

אליעזר היה עבדו הנאמן של אברהם, נאמן ביתו "זה אליעזר שחנכו למצות" בראשית רבה פרשה מד. ובן ביתו. לפי המדרש הוא "העבד" שיצא לחרן להביא אשה ליצחק. עליו נאמר "א"ר אחא: יפה שיחתן של עבדי בתי אבות מתורתן של בנים" [בראשית רבה פרשה ס.] ואף היה יחד עם אברהם ויצחק בלכתם לעקידת יצחק, והוא מן הנערים, הוא וישמעאל.

"אמר להם לישמעאל ולאליעזר: רואין אתם מאומה? אמרו לו לאו, אני ויצחק רואין ואין אתם רואין, והחמור אינו רואה, שבו לכם פה עם החמור... " [מדרש זוטא קהלת (בובר) פרשה ט.]

פנים רבות לאליעזר. פעמים הוא 'האיש' ופעמים הוא 'העבד', אך ניכר שסומכים עליו בכל. אברהם כינהו "וּבֶן מֶשֶׁק בֵּיתִי הוּא דַּמֶּשֶׂק אֱלִיעֶזֶר", ומתרגם אונקלוס "בר פרנסא הדין דבביתי הוא דמשקאה אליעזר", רצונו לומר שכל בית אברהם ניזון ע"י אליעזר מדמשק. בן בית אין פירושו יליד בית, אלא איש היוצא ונכנס תדיר בבית. "ריש לקיש בשם בר קפרא אמר: 'בֶן מֶשֶׁק בֵּיתִי' בר ביתי הוא אליעזר, שעל ידו רדפתי מלכים עד דמשק" בראשית רבה פרשה מד. לדברי ספורנו לא היה נודע העבד בשמו הפרטי רק בשם עירו בלבד, ואולי השם אליעזר הוא רק כינוי, אליעזר כמו "עוזר לי" בהוראת משרת.

יש המפרשים שנקנה בשוק כעבד, ויש המפרשים שהיה מלך או בן נמרוד עצמו, וכמו הגר, וניתן או נלקח ע"י אברהם שחינך אותו. אפשר שאברהם רכש לו את עבדו אליעזר בדמשק בעת שרדף אחרי המלכים ששבו את לוט בסדום "עַד חוֹבָה אֲשֶׁר מִשְּׂמֹאל לְדַמָּשֶׂק" בראשית יד, טו. לפי יוסיפוס מלך אברהם בדמשק!

אמנם, לדברי חז"ל כבר היה אליעזר עבדו לפני רדפו אחרי המלכים, ואמרו כי "חֲנִיכָיו יְלִידֵי בֵיתוֹ שְׁמֹנָה עָשָׂר וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת" הוא אליעזר [בגמטריא 318]. יש הסוברים שאליעזר היה תלמיד חכם, והחשוב מכל עבדיו של אברהם:

"'וַיָּרֶק אֶת חֲנִיכָיו יְלִידֵי בֵיתו' - רב אמר: שהוריקן בתורה, ושמואל אמר: שהוריקן בזהב... א"ר אמי בר אבא: אליעזר כנגד כולם. איכא דאמרי: אליעזר הוא, דחושבניה הכי הוי".

לפי תרגום יונתן "אֱלִיעֶזֶר בַּר נִמְרוֹד דַהֲוָה מְתִיל בִּגְבוּרְתֵּיהּ", היה בן נמרוד ומפורסם בגבורתו. אך יש אומרים שהיה עבדו של נמרוד ולא בנו: "ומהיכן היה עבדו? אלא שכיון שיצא מאור כשדים באו כל גדולי הדור ליתן לו מתנות, ולקח נמרוד עבדו אליעזר ונתנו לו עבד. וכשגמל חסד ליצחק הוציאו לחירות, ונתן לו הקב"ה שכרו בעולם הזה וקיימו למלך והוא עוג מלך הבשן" פרקי דרבי אליעזר פרק טז. דעת זקנים מבעה"ת בראשית כד, לט: וצ"ל ששני עוג מלך הבשן היו, אחד רשע שהרגו משה ואחד שהיה עבד ומלך, וכשמלך נקרא שמו עוג, כי כל מלכי הבשן נקראים עוג כמו שמצינו בכל מלכי מצרים שנקראין פרעה".

אליעזר היה עבדו של מי שנלחם מלחמת חורמה באברהם. אברהם קיבל אותו לאחר שהוכחה צדקתו במאורע עולמי, והתחיל ללמדו עד שהתעלה למדרגות גבוהות. מעלתו נבעה מכך שהוא הבין את היחס בינו לאברהם גם לאחר כל התעלותו: "על ידי ששרת אותו צדיק באמונה יצא מכלל ארור לכלל ברוך" בראשית רבה פרשה ס. הוא מבין שאברהם הוא בבחינת המעיין והוא רק ''דולה ומשקה'' [יומא כח, ב] ולכן השם שלו בפרשה זו הנו ''העבד''. אליעזר היה ההצלחה הגדולה ביותר של אברהם בקרב הגויים. כעת אפשר להבין יותר מדוע אברהם חשב שאולי ''בֶן בֵּיתִי יוֹרֵשׁ אֹתִי'' …[בראשית טו, ג.]

אליעזר היה גם צדיק גדול. כך מוכח מכמה מדרשים: "'הַמֹּשֵׁל בְּכָל אֲשֶׁר לוֹ' - שהיה שליט ביצרו כמותו" בראשית רבה פרשה נט. להיות שולט ביצרו כמו אברהם זו מעלה גדולה מאוד! לא לחינם אמרו חז"ל מסכת כלה רבתי פרק ג: "שבעה נכנסו בחייהם לגן עדן, אלו הן… אליעזר עבד אברהם". אליעזר זכה לשכר רב, וזאת כי יצחק בירכו לאחר שחשדו:

"זקן ביתו של אברהם אבינו היה אליעזר, וכתב עליו 'עבד עולם'. וכשגמל חסד עם יצחק הוציאו לחירות עולם, ונתן לו הקב"ה שכרו בעולם הזה, והעמידו מלך והוא עוג מלך הבשן. וקשה: שהרי עוג רשע היה ומשה הרגו ואליעזר היה צדיק. וגם במסכת סופרים חשיב ליה מתשעה שנכנסו בגן עדן מחיים. ועל דבר זה נכנס, כי כשהביא רבקה ולא מצא לה יצחק בתולים, כמו שאפרש בע"ה (עי' להלן), היה חושדו שבא עליה, ואמר לו: כן תחיה ותכנס בגן עדן כמו שאתה נקי ממנה. ונתקיים לו אותה ברכה ונכנס חי בגן עדן".

אליעזר רצה להתחתן באברהם, כי רצה את כל רכושו למשפחתו. מחשבות ברוח זו כבר היו לו בלכתו עם אברהם ויצחק כאחד "הנערים" לעקידת יצחק לצד ישמעאל.

"אמר ישמעאל לאליעזר: עכשיו אברהם הקריב את יצחק בנו מוקדה על המזבח, ואני בכורו יורש אברהם. אמר לו אליעזר: כבר גרשך כאשה שהיא מגורשת מבעלה ושלחך למדבר, אבל אני עבדו משרת אותו ביום ובלילה, ואני הוא היורש את אברהם..." [פרקי דרבי אליעזר פרק ל. ]

נראה שבן בית היה יורש את בעל הבית אם מת בלא בנים, ולכן אמר אברהם שאם ימות ערירי אליעזר יירש אותו.

למרות שלאליעזר הייתה כנראה בת והוא רצה להשיאה ליצחק - הוא הפגין יושר ודבקות במשימה, גם כשסיכן את חייו. אך יצחק, שלא כאברהם לא סמך על העבד:

"...בשתי שעות ביום יצאו מחרן וקפצה הארץ לפניהם, ויצא יצחק לשוח בשדה. מהיכן יצא? מגן עדן. 'ותפול מעל הגמל' לפי שראתה ברוח הקדש שעתיד לצאת ממנו עשו הרשע, נזדעזעה ונעשית מוכת עץ, ויצא ממנה דם בתולים. ...בא יצחק עליה ולא מצא לה בתולים, חשדה מאליעזר. אמר לה: בתולותיך היכן הן? אמרה לו: כשנפלתי מן הגמל, נעשיתי מוכת עץ. אמר לה: שקר את מדברת! אלא אליעזר פגע בך! ונשבעה לו שלא נגע בה. הלכו ומצאו העץ צבוע דם, מיד ידע יצחק שהיא טהורה" [ילקוט שמעוני פרשת חיי שרה רמז קט.]

אליעזר מתבקש ללכת לארם, למשפחת אברהם, ולקחת משם אישה ליצחק. הוא מגיע למקום, אל המעיין שמחוץ לעיר, מקום מרכזי שמגיעות אליו הנערות לשאוב מים, אך אינו יודע כיצד לבחור את האישה, ומי היא זו שתהיה מתאימה ליצחק. לשם כך הוא מסכם לעצמו "מבחן קבלה": "וְהָיָה הַנַּעֲרָ אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיהָ הַטִּי נָא כַדֵּךְ וְאֶשְׁתֶּה וְאָמְרָה שְׁתֵה וְגַם גְּמַלֶּיךָ אַשְׁקֶה אֹתָהּ הֹכַחְתָּ לְעַבְדְּךָ לְיִצְחָק".

למקרא דברים אלו מתעוררת בעיה במהותו של המבחן. מה רצה העבד להשיג במבחן הזה? האם די בכך שהנערה נותנת מים לאיש ולגמליו כדי להראות על התאמתה לשידוך? ואם תהיה זו אחת עם מום, האם גם אז היא מתאימה? אולי נערה שלא ממשפחת אברהם תיענה לבקשתו, האם תהיה היא ראויה ליצחק, למרות שלא התמלאה בקשתו של אברהם? ואולי רצה אליעזר לחזור לאברהם ולומר לו שאמנם השתדל לעשות את רצונו, אך לא עלה בידו?

אכן אליעזר משרת את אברהם אבינו באמונה גדולה, ובשל נאמנות זו הוא נמלט בעצמו מהקללה הרובצת עליו. כשהוא מגיע לארם נהריים, אין הוא מוכן להמתין. הוא משכנע את משפחת רבקה אך לא מספר את כל האמת על מהות שליחותו. למשפחה הוא מציג את העניין כמו שדכן טוב שיודע להחמיא למשפחת הכלה, וכך הוא מספר שציווה אותו אברהם: 'אֶל בֵּית אָבִי תֵּלֵךְ וְאֶל מִשְׁפַּחְתִּי וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה לִבְנִי'. ושוב 'וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה לִבְנִי מִמִּשְׁפַּחְתִּי וּמִבֵּית אָבִי'. אבל מילה אחת אליעזר מחסיר כאן – מולדת, אולי המילה העיקרית והחשובה בעיני אברהם. את עומק העניין – המשמעות של משפחה מורחבת זו, ייעודו של הזיווג הזה, לקראת מה זה הולך, אין אליעזר מספר לבתואל וללבן. עצם השרות שעושה אליעזר לאברהם משפר בסופו של דבר את מעמדו, ומשפר לוודאי גם את מעמד בתו!
זאת ועוד: "שבעה נכנסו בחייהם לגן עדן, אלו הן... אליעזר עבד אברהם..." [מסכת כלה רבתי פרק ג הלכה כג.]

בתו של אליעזר
לאליעזר עבד אברהם הייתה בת, ורצה מאוד להשיאה ליצחק בן אדוניו.
לראשונה אנו "פוגשים" את בתו של אליעזר בעזרת רש"י: "אֻלי לא תלך האשה - אֵלי כתיב, בת היתה לו לאליעזר והיה מחזר למצוא עילה שיאמר לו אברהם לפנות אליו להשיאו בתו, אמר לו אברהם: בני ברוך ואתה ארור, ואין ארור מדבק בברוך" רש"י בראשית כד, לט.

"'כְּנַעַן בְּיָדוֹ מֹאזְנֵי מִרְמָה לַעֲשֹׁק אָהֵב הושע יב, ח. 'כנען' - זה אליעזר. 'בידו מאזני מרמה' - שהיה יושב ומשקיל את בתו, ראויה היא, או אינה ראויה. 'לעשק אהב'- לעשוק אהובו של עולם, זה יצחק. אמר, אולי לא תאבה ואתן לו את בתי? אמר לו (=אברהם): אתה ארור ובני ברוך, ואין ארור מתדבק בברוך" בראשית רבה פרשה נט.

אברהם הסביר לעבדו באריכות שכאן בונים משהו אחר, משפחה במשמעות אחרת, שיש לה ייעודים גדולים, לכן המולדת חשובה. משפחה מורחבת זו היא גרעין של אומה ייחודית ונבחרת, שמקומה בארץ שנשבע ה' לתת לאברהם: "לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת". אליעזר מפנים את השיעור של אברהם אבינו ויוצא למשימה מיד. הוא זונח את רצונותיו האישיים, וכל כולו קודש למשימה ואף מתפלל להצלחתה. על פי חז"ל, הדבר ניכר עליו כבר בפגישתו הראשונה עם לבן, כשלבן פונה אליו ואומר 'בּוֹא בְּרוּךְ ה'' [בראשית כד, לא]: אמר ר' יוסי ב"ר דוסא... על ידי ששרת אותו צדיק באמונה יצא מכלל ארור לכלל ברוך" בראשית רבה ס, ז.
ואפשר ללמוד דרך ארץ מאברהם, שלא אמר על בת אליעזר שהיא ארורה כאביה, אלא רמז לו:

"והרי אברהם כשאמר לו אליעזר 'אלי תבא' אמר לו אברהם: בני ברוך ואתה ארור, ואין ארור מדבק בברוך. ושמעתי קושיא אחת: למה לא אמר אברהם אבינו בני ברוך ובתך ארורה או אני ברוך ואתה ארור, והתי': שבני הוא יוצא חלצי ולכן הוא ברוך, אבל אתה ארור וממילא יוצא חלציך יהיו כמותך. ולכן אפילו תלך ללבן שהוא רשע מכל מקום אינו ארור ויהיו יוצאי חלציו כשרים וברוכים" [שו"ת משנה הלכות חלק יב , סימן תפג.]

.




יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן