לדף ראשי



במשך זמן רב נהגו לחשוב כי רק הפעילות הקוֹנצֶפּטוּאלית והלוגית של האדם הנעשית באמצעות השפה היא אינטליגנטית, בעוד אשר מרכיבי ההסתגלות האחרים גורמים לפעילות אינסטינקטיבית. אך מתחילתה של המאה העשרים נקבע בצורה ודאית, שקיימות צורות אינטליגנציה אחרות.

לפיכך הִתווּ (א.ל. תוֹרְנְדַייק 1920) לכל הפחות שלושה טיפוסים מרכזיים של אינטליגנציה:
האינטליגנציה המופרשת או הקוֹנצֶפּטוּאלית שאופיינית לה היכולת להשתמש בחומר מילולי וסמלי;
אינטליגנציה מעשית, יישומית, המרגישה בנוח בתחום הקונקרטי, כאשר צריך לעסוק בעצמים;
אינטליגנציה חברתית הכרוכה בהבנת בני אדם והכשרון להסתדר איתם. (האינטליגנציה של ילדים היא מעשית בעיקרה.)

יכולת זאת לפתרון בעיות קונקרטיות נמצאת אצל בעלי-החיים העילאיים. עבודותיהם של וו. קוֹהְלֶר ושל נ.לַאדִיגִינָה-קוֹטְס על השימפנזות קבעו כי הקופים דמויי-אדם מסוגלים ליצור לעמם כלים (ליישר מטיל ברזל שעוּקם כדי לדחוף ולהוציא פיתיון שנתחב לתוך שפופרת צרה). השימפנזה מסוגל אפילו להצליח במבחנים מעשיים שבהם מעמידים ילדים נורמליים בני תשע או עשר (ק. גוֹטְשַלְדט).

האינטליגנציה היא הכלי המרכזי של ההסתגלות. לפרטים השונים יש סוגי אינטליגנציה שונים ורמות שונות של אינטליגנציה, בהתאם למטען התורשתי שלהם, תולדות חייהם והסביבה שלהם.




הערות לערך:
שם המעיר: רימונה
הערה: הויכוח: השפעות התורשה והסביבה על משכל: הפסיכולוגים מסכימים שהן לתורשה והן לסביבה יש השפעה, אך השאלה שנותרה היא לאיזה משני הגורמים השפעה גדולה יותר.
א. מצדדי התורשה טוענים כי היכולת השכלית היא מולדת, טבועה בגנים של הפרט ולא ניתנת לשינוי משמעותי ע"י הסביבה. מספר מחקרים נעשו בשנות ה- 90' (Beckwith 1991, Kendler 1993, Weiss 1992) המתאמים היו בין דרגות קרבה לבין ציוני משכל. הממצאים הראו שככל שהקרבה המשפחתית רבה יותר גם המתאם במשכל חזק יותר.
ב. מצדדי הסביבה טוענים שהיכולת השכלית ניתנת לשינוי ולפיתוח על ידי הסביבה בעזרת גירויים אינטלקטואלים, חום,תשומת לב ואהבה, העשרה תרבותית ותזונה.
סקילס (Skeels,1966) בדק 25 ילדים מפגרים שגדלו במוסד ליתומים עד גיל שנתיים. קבוצה ראשונה של 13 ילדים הועברו למוסד למפגרים ולכל ילד הוצמד "תחליף אם" – נערה מפגרת שהייתה אחראית על הילד. קבוצה שנייה של 12 ילדים, זהה ברמת הפיגור השכלי, הגיל והמצב הבריאותי, הושארה בבית היתומים. כעבור שנתיים נבדקו כל הילדים במבחני משכל ונמצא שבקרב ילדי הקבוצה שגודלו ע"י "אימהות" עלתה מנת המשכל ב 32 נק' בממוצע לעומת ילדי הקבוצה השנייה שמנת המשכל שלהם ירדה ב 21 נק' בממוצע. נראה ממחקר כי הענקת חום, תשומת לב ואהבה כלפי הילדים משפיעה על הילדים.

על השאלה מה משפיע יותר תורשה או סביבה טרם הצליחו לענות: על אף שיסוד המשכל הוא תורשתי התפתחותו תלויה בסביבה. היסוד התורשתי מציב את הפוטנציאל – הגבול העליון שאליו מסוגלת רמתו השכלית של אדם להגיע, אך כדי שינוצל הפוטנציאל התורשתי במלואו חייב האדם להימצא בסביבה מעודדת, מגרה ומטפחת.



מקור ההערה: פסיכולוגיה חברתית דר' אבנר זיו

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן