לדף
ראשי
אסמכתא
אסמכתא לא קניא. בבא בתרא קסח, א
התחייבות אדם כלפי חברו בלא שגמר בדעתו להתחייב, אינה קונה. אסמכתא אינה קונה. אסמכתא היא התחייבות שאדם מתחייב כלפי חברו, בלא שיש גמירת דעת של המתחייב למלא אחר ההתחייבות. מי שפרע מקצת חובו, והשליש את שטרו, ואמר לשליש: "אם לא אתן לך את יתרת החוב מכאן ועד יום פלוני, תן למלווה את שטרו", אנו אומרים שבשעה שהוא מתנה את התנאי, הוא בטוח שיוכל לשלם את יתרת חובו. ר' יוסי סובר, שאסמכתא קונה, ועל כן אם הגיע הזמן ולא שילם את המותר, יתן השליש את השטר למלווה. לעומתו, ר' יהודה סובר, שאסמכתא אינה קונה, משום שלא גמר הלווה בדעתו להקנות, ולא התנה את תנאו אלא לפי שחשב שיוכל לשלם. אילו ידע שלא יוכל לשלם, לא היה מתחייב, ועל כן חסרה כאן גמירת דעת להתחייב, וחסרון זה שולל את תוקפה של ההתחייבות. בעיה של אסמכתא עשויה להתעורר גם במשחקי קוביא, שהמתחרים שמים בקופה סכומי כסף ומתנים, שיזכה בהם מי שינצח במשחק. אמוראים נחלקו בשאלה, אם יש במשחקי קוביא שאלה של אסמכתא או לא (סנהדרין כד, ב). מקור הערך: פרופ' נחום רקובר, ניבי תלמוד, ספרית המשפט העברי תשנ"א; איזנברג-דומוביץ: תורה מסיני
יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן |
|