לדף ראשי




חיבר ספרים תורניים. עיקר פרסומו מספריו "דורות הראשונים", שהייה תשובה לגישה המדעית של חכמת ישראל שערערה על סמכות התלמוד.

תולדותיו
נולד בעיירה איווניץ באזור מינסק (כיום בבלארוס). אביו, רבי אליהו נחום הלוי, היה נצר למשפחה של צדיקים ותלמידי חכמים. למד בישיבת וולוז'ין. מפי רבי יוסף דב סולובייצ'יק. נישא בגיל שמונה עשרה לבת דודתו אלקה.
בשנת 1895 עבר להונגריה. שם החל לכתוב את ספרו "דורות הראשונים". בשנת 1902 התיישב בעיר המבורג שבגרמניה. נפטר כ' באייר תרע"ד (1914).

מאבקו בהשכלה
הלוי עסק רבות בנושאי השקפה ואמונה. בנושאים אלו הוא נאבק עם המשכילים, אשר ניסו לגרום לסגירת תלמודי התורה במזרח אירופה. פרסם שלושה מאמרים חריפים בעיתון הלבנון שהופיע בפריז ונפוץ גם ברוסיה. סיכל את מאמצי המשכילים להוציא לאור שולחן ערוך מחודש "מוגה ומתוקן".
הרב יחיאל וינברג כותב עליו, כי רבי יצחק איזיק הלוי לחם בחריפות ובעוצמה נגד כל מי שנראה לו שהוא סוטה מדרך האמונה, ובגלל חריפותו ומלחמותיו לא זכה למעמד אליו היה ראוי.
וינברג, דרכו של ר' י"א הלוי ושטתו בחקר המשנה

הספר דורות הראשונים
חלק חשוב ממאבקו בהשכלה הייתה כתיבת הספרים "דורות הראשונים". ספריו אלו היוו תשובה תורנית מדעית לכמה מספריהם של המשכילים, מאסכולת חכמת ישראל. הוא קובע את כתיבת המשנה לתקופת אנשי כנסת הגדולה, ולא כד"צ הופמן הקובע את זמנה לאחר החורבן.
בין השאר הוא התפלמס עם מחקריהם של ההיסטוריונים הבאים: הרב הניאולוגי זכריה פרנקל וספריו "דרכי המשנה" ו"מבוא הירושלמי", נחמן קרוכמל וספרו "מורה נבוכי הזמן", צבי גרץ וספרו "דברי ימי ישראל", אייזיק הירש וייס וספרו "דור דור ודורשיו". הלוי הצביע על טעויות בשיטת החקירה של המשכילים, והאשים חלק מהחוקרים הללו בהטיה ובמגמתיות, מתוך רצון להשחיר את פניהם של חכמי ישראל התנאים והאמוראים. הוא לא הסתיר את מגמתו להאיר את דמותם באור חיובי, דבר שגרר ביקורת כלפיו, מאנשי מחקר. גם שיטת מחקרו הייחודית עוררה לפעמים הסתייגויות.
החלק הראשון של ספרו נחלק לשני כרכים - הראשון - מסוף ימי החשמונאים ועד תקופת הנציבות, והשני - מאחר החורבן עד חתימת המשנה - פרנקפורט תרע"ח (1918).
החלק השני, על סוף תקופת התנאים וחיבור המשנה, ועל תקופת האמוראים והתלמוד - פרנקפורט תרס"א (1901).
החלק השלישי על תקופת הסבוראים והגאונים - פרסבורג תרנ"ז (1897).
לאחר מותו הודפסו מכתב ידו חלקים נוספים:
על תקופת המקרא (הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים תרצ"ט (1939)),
על התקופה האחרונה של הבית השני (הוצאת "נצח" - בני ברק תשכ"ד (1964)).
בחיבוריו עוסק הלוי בשאלות היסטוריות כבדות משקל: על מהימנותה של תורת התעודות; תקנות חז"ל; חיבור המשנה; מי היו הצדוקים והבייתוסים? האם ניתן לסמוך על יוספוס פלאוויוס? האם קדם מרד יהודי לחורבן הבית? מהי חתימת המשנה? כיצד נערך התלמוד? מי היו רבנן סבוראי? ועוד.

ספר הזיכרון לרבי יצחק איזיק הלוי

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן