לדף ראשי


האם יש חובה לזמן על כוס של יין? הסבר לכך שיש חובה לזמן על היין מופיע בגמרא בברכות (לה ע''א) המביאה את דבריו של רבי יונתן, שאין אומרים שירה לקב''ה אלא על היין. כך גם בברכת המזון, כיוון שהיא שבח והודאה לקב''ה על האוכל, יש מקום לומר שהברכה תחייב כוס יין (וכפי ששותים יין בברית מילה, בית יוסף יו''ד רסה).

למעשה נחלקו הראשונים בעקבות מספר סתירות בגמרא:

מחלוקת הראשונים

א. הדעה הראשונה, הסוברת שיש לזמן על הכוס, היא דעת הרשב''ם (פסחים קה ע''ב ד''ה ש''מ), התוספות (שם ד''ה שמע) והרא''ש (ברכות ח, ב). הם נחלקו אם כאשר אדם יחיד מברך ברכת המזון עליו לברך על כוס של יין (רשב''ם, רא''ש) או רק כאשר מזמנים בשלושה (תוספות וכן דעת הזוהר). אך כולם מודים שלמעשה צריך לברך על הכוס, ובלשון התוספות:

''קצת משמע דאפילו ביחיד טעונה כוס 'דהנכנס לביתו' משמע אפילו כשהוא יחידי, וכן משמע לקמן (דף קיז:) דתנן שלישי אומר עליו ברכת המזון... והעולם אין נוהגין לברך ברכת המזון על הכוס אלא בג' אנשים, ורבינו שלמה בן רבינו מאיר (=הרשב''ם) אומר להטעין כוס אפילו ביחיד וכן מוכח במדרש שוחר טוב.''

שתי ראיות הביאו להוכיח דבריהם:

ראייה ראשונה: המשנה במסכת פסחים (צט ע''ב) כותבת, שאם יש לאדם כוס אחת של יין עליו לשמור אותה לאחר ברכת המזון. מכאן לומדת הגמרא (קה ע''ב), שיש חובה לברך את ברכת המזון על כוס יין (ולכן יש לשמור את כוס היין האחרונה לברכת המזון) ובלשון הגמרא: ''שמע מינה (= נלמד מכאן) ברכת המזון טעונה כוס''.

ראייה שניה: הגמרא בברכות (נא ע''ב) מביאה מחלוקת, מה יעשה אדם שיש לו רק כוס יין אחת: לדעת בית שמאי יברך על היין, ואחר כך יברך ברכת המזון, ואילו לדעת בית הלל, קודם יברך ברכת המזון ולאחר מכן את ברכת היין. מקשה הגמרא על בית שמאי, וכי לשיטתכם ברכת המזון לא טעונה כוס ולכן יש קודם לשתות את היין? והרי ממקום אחר עולה שחובה לברך על היין!

הגמרא מתרצת, שבוודאי שבית שמאי מצריכים לברך ברכת המזון על הכוס, והיא מתרצת את הקושיה בתירוץ שאינו נוגע לענייננו. מכך שהגמרא לא בחרה לתרץ שבית שמאי סוברים שברכת המזון לא טעונה כוס - מוכח שכולם מודים שטעונה כוס.

ב. שיטה חולקת היא שיטתם של הרי''ף (פסחים כו ע''א בדה''ר), הרמב''ם (ברכות ז, טו) ¬והרשב''א (ברכות נב ד''ה ולעניין), ולשיטתם אין חובה לברך על הכוס, וזו רק מצווה מן המובחר. הראייה מרכזית לשיטתם היא מגמרא נוספת בפסחים (קיז ע''ב).

הגמרא כותבת, שאת הכוס השלישית בליל הסדר צריך לשתות לאחר ברכת המזון. אומר רב חנן לרבא, מכאן משמע שחובה שבברכת המזון יהיה כוס של יין, ולכן הגמרא הצמידה את כוס היין לברכת המזון. דוחה רבא את דבריו, שחכמים הצמידו את היין לברכת המזון רק למצווה מן המובחר, מכיוון שבכל מקרה יש חובת שתיית יין, עדיף שזה יהיה לאחר ברכת המזון.

כיצד הם יתרצו את דברי הגמרא לעיל הכותבת 'שמע מינה ברכת המזון טעונה כוס' - ממנה משמע שיש חובה לזמן על הכוס? ישנן שתי אפשריות:

אפשרות ראשונה, יש מחלוקת בין האמוראים, ולהלכה נוקטים כסוברים שאין חובה.

אפשרות שנייה, גם כאשר הגמרא כותבת שברכת המזון טעונה כוס, כוונתה למצווה למן המובחר ולא לחובה (וכן כתב הרשב''א א, שמב בשם הרמב''ן).

להלכה

להלכה הביא השולחן ערוך (רפב, א) את כל שלושת האפשרויות, כלומר:

א. יש אומרים שברכת המזון טעונה כוס, אפילו כאשר אדם יחיד מברך ברכת המזון (רשב''ם, טור).
ב. יש אומרים שרק כאשר שלושה אנשים אוכלים ומזמנים יש חובה לזמן על הכוס (ר''י, זוהר).
ג. יש אומרים שברכת המזון כלל לא טעונה כוס בין ביחיד ובין ברבים (רי''ף, רמב''ם), אלא שבכל זאת יש בכך מצווה.

כאשר השולחן ערוך מביא מספר דעות כ'יש אומרים', (יש אומרים כך, ויש אומרים כך), מקובל לפסוק כדעת ה'יש אומרים' האחרון, ובמקרה שלנו שאין חובה לזמן על היין, אלא מצווה מן המובחר, וכך פסקו המשנה ברורה (ס''ק ד) והילקוט יוסף (קפב, א). לעומתם דעת הרש''ל והב''ח (שער הציון ס''ק ג), שאפילו ביחיד יש חובה לזמן על הכוס, אך אין זה מנהג העולם (ועיין בן איש חי שלח לך, טז).



יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן