לדף ראשי




מקור האיסור לגלח בתער
הגמרא במסכת מכות (כ ע''א) מונה שני איסורים התלויים בגילוח: איסור לגלח את פאות הראש, ואיסור לגלח את פאות הזקן. אדם המגלח את פאות הראש, עובר על שני לאווין, ואם גילח את פאות הזקן עובר בחמישה לאווין, כיוון שישנן חמש נקודות בזקן אותן אסור לגלח.

היכן מיקום הפאות? הגמרא במכות (שם) כותבת, שהפאות מורכבות משתי נקודות מקבילות בכל צד של הלחי, ועוד נקודה אחת בסנטר: 'שתיים מכאן, שתיים מכאן ואחת מלמטה'. הרא''ש (ג, ב) הביא, שנחלקו הראשונים היכן בדיוק נמצאים אותן חמש נקודות, ולכן כתב שלמעשה ירא שמים לא יגלח כלל באזור הזקן בתער, שמא ייפגע בנקודה אסורה בגילוח.

וכך פסק השולחן ערוך (קפא, יא). ובלשונו של הרא''ש:

''ורש"י פירש, מקום חיבור הסנטר לעצם ואחת מימין הסנטר ואחת בשמאל שבולת זקן באמצע הרי שלוש, וחיבור הצדעין מכאן ומכאן הרי חמש, ויש מפרשים שעצם הלחי המחובר לצדעין הוא רחב ויש לו שתי פיאות הרי ד' פיאות במקום חיבורן, ואחת בשבולת הזקן. ויירא שמים יצא ידי כולם, ולא יעביר תער על כל זקנו.''

הרמ''א (שם) הוסיף בשם הסמ''ק, שגם באזור הגרון אין לגלח בתער. וטעם הדבר, שלפעמים במהלך הגילוח בטעות מגיעים למקום הסנטר בו אסור לגלח בתער - לכן יש לחוש ולא לגלח את אזור הגרון בתער.
בהגהות אשר''י הביא את דעת רבינו חננאל, שלשיטתו הפאה החמישית נמצאת באזור הגרון, וזאת סיבה נוספת שלא לגלח בתער (ועיין בט''ז).

מדוע נאסר הגילוח בתער?
א. הרמב''ם בהלכות עבודה זרה (יב, א, ז) כתב, שדרך עובדי עבודה זרה הייתה לגלח כך את זקנם, לכן אסרה התורה את גילוח הזקן, וכן כתב הסמ''ג (לאווין נז).

ובלשונו:

''אין מגלחין פאתי הראש כמו שהיו עושין עובדי כוכבים, שנאמר לא תקיפו פאת ראשכם... דרך כוהני עובדי כוכבים היה להשחית זקנם, לפיכך אסרה תורה להשחית הזקן.''

יש לשים לב, שבדרך כלל הרמב''ם כותב את טעמי המצוות בחלק ג' במורה נבוכים, אך כאן הרמב''ם הכניס את טעם המצווה בגוף ההלכות ממש.

הט''ז (יו''ד קפא, א) הבין מכך, שיש השלכה הלכתית לטעם המצווה - אדם שקרוב למלכות הגויים מותר לו לגלח את הזקן, כמו כל האיסורים שנאסרו משום חוקות הגויים, שהותרו מפני שלום מלכות.

הב''ח (שם) חלק וסבר, שהרמב''ם לא בא לומר שזה טעם המצווה, ובעקבות כך נגזרות קולות מסוימות. כוונתו הייתה להגדיל את חומרת האיסור. דהיינו, בנוסף לאיסור לגלח את הראש שהוא איסור עצמאי, עובר המגלח באיסור הליכה בחוקות הגויים.

ב. הטור (שם) חלק על הרמב''ם וטען עיקרון כללי - כלל אין לבקש טעמים למצוות, ויש לקיים את כל המצוות כגזירת מלך עלינו. ברור שלפי שיטתו אין שום היתר לגלח אפילו מפני שלום מלכות, וכך בפשטות נקטו הפוסקים להלכה, שהסכימו עם הב''ח, שגם הרמב''ם יודה שאין השלכה לטעם המצווה שכתב.

במה נאסר לגלח:
בעניין איסור הגילוח נאמרו בתורה שני פסוקים: פסוק ראשון בפרשת קדושים (יט, כז) שאסור להשחית את פאת הזקן. פסוק שני בפרשת אמור (כא, ה), שאסור לגלח את הזקן. חז''ל (קידושין לה ע''ב) הבינו, שהפסוקים משלימים זה את זה, ולכן לא כל השחתת הזקן אסורה, אלא רק השחתה שמתבצעת באמצעות גילוח.

מלקט וריהטני
השלכה הלכתית לדין זה, מצויה במחלוקת חכמים ורבי אליעזר, אם אפשר להוריד את הזקן באמצעות פינצטה ("מלקט" בלשון הגמרא). חכמים טענו (בניגוד לר' אליעזר), שאמנם כאשר מסירים את הזקן באמצעות פינצטה מתבצעת פעולת השחתה, שהרי נעקר הזקן לגמרי, אך פעולת גילוח לא מתבצעת, ולכן אין בכך איסור.

מדוע פעולת הגילוח לא מתבצעת? נחלקו הראשונים:
א. ריב''ן (מכות כא ע''א ד''ה גילוח) כתב, מכיוון שאין רגילים להסיר את הזקן באמצעות פינצטה, אין זה נחשב גילוח - גילוח הוא רק פעולה של הסרת זקן בצורה מקובלת. כדבריו כתבו גם התוספות במסכת נזיר (מ ע''א ד''ה אי).

רבי אליעזר חלק וסבר, שגם הסרת שיער בצורה לא מקובלת נחשבת גילוח, ולכן נאסר לשיטתו גילוח בפינצטה.

ובלשון התוספות:

''יכול אפילו במלקט ורהיטני יהא חייב, שאף הם משחיתים השער מעיקרו? תלמוד לומר 'ופאת זקנם לא יגלחו' והם אינם קרויים גילוח, שאינם רגילים לגלח בהם.''

ב. הרמב''ן (תורת האדם שער האבילות) כתב, שהסרת שיער נחשבת גילוח, רק כאשר מסירים את כל השיער (או לפחות כמות גדולה ממנו) בבת אחת. הסרת שיער בפינצטה אמנם מורידה לבסוף את השיער, אך מתבצעת בצורה בה מסירים שערה - שערה, ולכן אין בפעולה זו גילוח שנאסר.

בעבר היה נהוג להוריד את הזקן באמצעות משחה שהייתה מרככת את השיער וממיסה אותו. הריטב''א (ד''ה וחייב) פסק, שאין במשחה כזאת איסור, כיוון שגם כאן אין גילוח. כדבריו פסקו להלכה גם הנודע ביהודה (יו''ד פא), החיד''א (שיורי ברכה יו''ד קפא, ח) ועוד.

מספריים כעין תער
צורת גילוח נוספת היא גילוח במספריים כעין תער. מחלוקת הפוסקים אם מותר להתגלח כך:

א. הרמב''ם (עבודה זרה יב ו -ז) כתב, שאדם המגלח את זקנו במספריים כעין תער - פטור. החינוך (מצווה רנב) הבין מדבריו, שאדם כזה עובר איסור דרבנן, וכמו בהלכות שבת, ש"פטור" פירושו פטור מקרבן, אבל איסור דרבנן יש.

ב. הכסף משנה (שם) חלק על דברי החינוך וסבר, שהרמב''ם נקט את הלשון 'פטור', כי בלשון זו הגמרא התנסחה, אבל כוונתו לומר שגילוח זה מותר לכתחילה, וכך פסקו להלכה רוב הראשונים, וביניהם התוספות (שבועות ב ע''ב ד''ה חייב) הריטב''א מכות כא ע''א ד''ה ת''ר) תרומת הדשן (סי' רצה) ועוד, וכך פסקו להלכה השולחן ערוך (קפא, י) והש''ך (שם, ז).

מכונות גילוח
מדוע הותר הגילוח במספריים כעין תער, במה זה שונה מגילוח בתער?

שתי גישות בדבר: יש ששמו את הדגש על כך שהמספריים לא משחיתות, ויש כאלה ששמו את הדגש על כך שהמספריים לא מגלחות:

א. הרב וואזנר (שבט הלוי ד, צו) סבר על פי הר''ן והריב''ן, שההבדל בין מספרים כעין תער לתער ממש הוא, שמספריים חותכים סמוך לעור, אך לא בצורה צמודה לחלוטין כך שנשארות שערות. תער נצמד לבשר ומשאיר את העור חלק לגמרי.
לפי שיטתו עולה, שאין היתר להתגלח בכל מכונת גילוח שהיא, כיוון שכל המכונות משאירות את העור חלק, וכך פסקו גם החזון איש (מובא בדברי הרב וואזנר) והמנחת יצחק (ד, קיג).

ובלשון הרב וואזנר:

''אכתוב בקיצור, הנה תער בתורה לא כתיב, ושני יסודות האיסור בזה הם השחתה וגילוח, וגדר השחתה כתב הר"ן פ"ג דמכות כל שאין השערות ניכרות, ואם כן מכונות הנ"ל הוא תער דאורייתא ממש, ומספרים כעין תער הוא החותך סמוך לבשר דהיינו שמניח המספרים סמוך לבשר אך אין חותך סמוך לבשר.''

מה אורך השערות שצריך להישאר, כדי שהגילוח ייחשב כמספריים כעין תער? מדברי הביאור הלכה (רנא ד''ה אפילו) עולה, שאם נשאר 'קצת מן הקצת' של שערות - הגילוח נחשב גילוח במספריים כעין תער. דעה יותר מחמירה מופיעה בדברי רבי עקיבא איגר (יו''ד סג) והמנחת יצחק (שם), שצריך להשאיר שערה בגודל כ 5 - 2.5 מילימטר.

ב. דעה מקילה מופיעה בדברי הרב פרנק (מנחת יצחק שם) והרב עובדיה (יביע אומר יו''ד ט, י) שכתבו, שמותר להתגלח במכונות גילוח בתנאי שהמתגלח לא מהדק את המכונה לעור, כי בהצמדת המכונה לעור המכונה תופסת את השיער מהשורש ועוקרת אותו, בלי ההידוק העור חלק, אך השערה לא בהכרח תעקר מהשורש (ומכל מקום כתב שהמחמיר תבוא עליו ברכה).

ג. הרב רבינוביץ' (מלומדי מלחמה קכב) חלק וסבר, שההבדל בין גילוח במספריים כעין תער לגילוח בתער, לא קשור בשאלה אם המכונה משחיתה, כלומר האם השערה נעקרת מהשורש או לא, כפי שחילקו הרב וואזנר והרב עובדיה, אלא בשאלה אם המכונה מבצעת גילוח.

לדעתו, בגילוח בתער אפשר להוריד כמות גדולה של שערות ארוכות בבת אחת, ולכן זה גילוח, מה שאי אפשר לעשות במספריים כעין תער. ראייה לדבריו הביא מהגילוח בפינצטה ('מלקט'), שכפי שכתב הערוך (ערך מלקט), משמשת ככלי תספורת, אבל בגלל שהיא מסירה שערה - שערה, אין בה גילוח (וכך משמע מדברי הרמב''ן שראינו לעיל).

ד. דעה נוספת עולה מדברי הרמ''א (יו''ד שם) בעקבות תרומת הדשן, וכמותה מקובל שפסק הרב משה פיינשטיין, מבדילה באופן הגילוח. בעוד שבתער הגילוח מתבצע על ידי סכין אחת, במספריים כעין תער החיתוך מתבצע על ידי שני זרועות מתכת.

לפי שיטתם עולה, שאין איסור להתגלח בצורה חלקה לגמרי. הדבר החשוב הוא שיש להבחין בין מכונת גילוח החותכת בצורה של תער – רק סכין אחת חותכת, לבין מכונות החותכות בשני סכינים, והם נחשבים למספריים כעין תער. הגדרת המכונה המותרת היא מקצועית, ולכן יש צורך באישור הלכתי לכל מכונה.



יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן