לדף ראשי



פתיחה
בחג הסוכות, מצווה ליטול ארבעה מינים הכוללים לולב, אתרוג, הדסים וערבות.
ההדס מכיל עלים רבים, ונבדוק מה דינו של ההדס וכמה עלים צריך שיהיו בו כדי שיהיה ראוי למצוותו.

עץ עבות
בתורה לא כתוב בפירוש הדס, אלא 'ענף עץ עבות'. הגמרא במסכת סוכה (לב ע''ב) דנה בשאלה מהו ענף עץ עבות. להדס היתה מסורת בישראל, כך שלא היה ספק מהו 'ענף עץ עבות'. הדיון בגמרא חשוב, מכיוון שאפשר ללמוד דרכו אלו נתונים צריכים להיות בהדס.

אפשרות ראשונה שמעלה הגמרא, הוא הזית. הגמרא דוחה פירו זה, מכיוון שהענף צריך להיות 'עבות', דהיינו עשוי כשרשרת – כל עלה מונח על העלה שמעליו. בזית יש הרבה עלים, אבל העלים פתוחים ואינם אחד על השני.

בשערי תשובה (ס''ק ג) הביא את דעת המור וקציעה, שפסק שאם העלים לא מגיעים לתחילתם של העלים הבאים – ההדס פסול. האחרונים (ובניהם החזון איש קמו, טו) חלקו על דבריו, וכתבו שדברי הגמרא שהעלה צריך להגיע לעלה הבא, הם רק סימן לזיהוי ההדס, מכיוון שמצוי שהעלים שלו נוגעים אחד בשני, אבל אין כוונת הגמרא לומר שההדס כשר רק באופן הזה (עיין פסקי תשובות שם).

אפשרות שנייה שמעלה הגמרא, הוא דולב, שבניגוד לזית, העלים שלו נמצאים בשרשרת. גם אפשרות נדחית, מכיוון שכתוב בפסוק 'ענף', ולומדת מזה הגמרא שהענף צריך להיות מכוסה בעלי העץ, ובדולב הענף מגולה. מסקנת הגמרא שיש לקחת הדס, שעליו בשרשרת והם מכסים את רוב עצו.

תלתא בקינא
ענף ההדס צריך להיות עבות. נחלקו האמוראים מה פירוש "עבות". לדעת רב יהודה, שלושה עלים צריכים לצאת פחות או יותר מאותה נקודה על הענף כדי שהוא ייחשב עבות, ואילו לדעת רב כהנא, מספיק ששני עלים ייצאו מאותה נקודה, והענף השלישי יהיה מעט מתחתיהם.

ובלשון הגמרא:

''אמר רב יהודה: והוא דקיימי תלתא (= שנמצאים שלוש) תלתא טרפי בקינא. רב כהנא אמר: אפילו שתיים ואחד. רב אחא מהדר אתרי וחד (= היה מחפש הדס של שתיים ואחד), הואיל ונפיק מפומיה דרב כהנא (= כי רב כהנא פסק כך). אמר ליה מר בר אמימר לרב אשי: אבא לההוא הדס (= של שתים ואחד) שוטה קרי ליה.''

להלכה נפסק בשולחן ערוך (תרמו, ג) כדעתו של רב יהודה שצריך שלושה בקנה אחד, מכיוון שכך עולה מגמרא נוספת. באשכנז כנראה לא היו מצויים ארבעת המינים, ולכן פעמים רבות הקילו במקום הצורך (עיין למשל תרמט, ו). משום כך פסק הרמ''א (שם), שמכיוון שיש אמורא בגמרא הסובר שמספיק שניים ואחד על גביהם, אפשר לסמוך עליו בלית ברירה.

כמות העלים
אורך ההדס כפי שפסק השולחן ערוך (תרנ, א) בעקבות הגמרא במסכת סוכה (לב ע''ב), הוא ג' טפחים (שיעור של: 24 סנטימטר לדעת הגר''ח נאה, ו-28.2 לדעת החזון איש). מה שלא מוזכר בגמרא בפירוש הוא, כמה אחוזים משלושת הטפחים צריכים להיות מכוסים בעלים משולשים, ונחלקו בשאלה זו הראשונים:

א. דעה ראשונה המחמירה ביותר, היא דעתם של הגאונים (מובאים בטור תרמו) שסברו, שכל שלושת הטפחים שבהדס, מתחילה ועד סוף, צריכים להיות מכוסים בעלים משולשים, ואם יש עלה אחד שנשר - ההדס פסול. כדבריהם פסקו להלכה גם המאירי (לב ע''ב ד''ה וממה), הר''ן (טו ע''ב בדה''ר ד''ה משכחת) והמגיד משנה (לולב ז, ב).

ראייה לדבריהם הביאו מדברי הגמרא (לב ע''ב). הגמרא מביאה מחלוקת בין האמוראים איזה אורך צריך להיות ההדס, כאשר אחת מהדעות היא דעתו של רבי טרפון, שצריך הדס באורך חמישה טפחים. רבא דחה את דבריו, שכן בקושי הדס באורך של שלושה טפחים ניתן למצוא, כך שהדס של חמישה טפחים זה בוודאי לא אפשרי.

ובלשון הגמרא:

''גופא, שיעור הדס וערבה - שלושה, ולולב - ארבעה. רבי טרפון אומר: באמה בת חמישה טפחים. אמר רבא: שרא ליה מריה (= יסלח הקב''ה) לרב טרפון! השתא עבות שלושה לא משכחינן (= אנחנו לא מוצאים), בת חמישה מבעיא (= נמצא)?!''

אומר הר''ן (שם), אם רק חלק מההדס צריך להיות מכוסה בעלים משולשים, מדוע אם כן אמר רבא שבקושי מוצאים הדס כזה?! הרי הדסים כאלו וודאי מצויים! אלא צריך לומר, שלדעת רבא כל ההדס צריך להיות מכוסה בעלים משולשים בלי שייפול אפילו עלה אחד, ולכן כתב רבא שקשה למצוא הדס כזה.

ב. הדעה המקילה ביותר, היא דעתו של העיטור (מובא בטור שם, כך הוא גם הבין בדעת הרמב''ם). לשיטתו מותר שכל העלים ינשרו מההדס, ובלבד שיישארו שלושה עלים שיוצאים מאותה הנקודה על הענף.

ראייה לדבריו הביא מדברי הגמרא הכותבת, שבמידה ויבשו כל עלי ההדס ונשארו בו שלושה עלים לחים, ההדס כשר. הגאונים, שכפי שראינו, פסקו שאסור שינשור אפילו עלה אחד פירשו, שמכיוון והעלים לא נשרו אלא רק התייבשו, מספיק ששלושה יהיו לחים. העיטור פירש, שעלים יבשים נחשבים כנושרים, ולמרות זאת ההדס כשר - מוכח שמספיק שלושה עלים בהדס.

ג. דעה ממוצעת מופיעה בדבריהם של הרא''ש (ג, ו) והראב''ד (לולב שם), שגם נפסקה להלכה בשולחן ערוך (תרמו, ה) וברמ''א. הם סברו, שלכתחילה למצווה מהמובחר – כל ההדס צריך להיות משולש. אם נשרו חלק מהעלים, כל עוד רובו של ההדס משולש – כשר, ובלשון השולחן ערוך: ''למצווה בעינן כל שיעור אורך ההדס שיהא עבות, ולעיכובא ברובו''.

הם הביאו שתי ראיות לדבריהם:

ראייה ראשונה: מצד אחד הברייתא פוסקת, שאם נשרו רוב עלי ההדס הוא כשר. מצד שני היא פוסקת, שדין 'העבות' שבהדס צריך להישאר קיים. כפי שמקשה הגמרא, דבר זה לא ייתכן, שהרי אם נשרו רוב עלי ההדס (שניים מכל שלושה עלים) בהכרח העבות שבהדס יתבטל! מתרצת הגמרא שהברייתא מדברת על הדס מצרי, דהיינו, הדס בו יש שבעה עלים שיוצאים מכל נקודה. בהדס כזה גם אם ינשרו רוב עליו (ארבעה עלים) עדיין יישאר בו שיעור עבות (שלושה עלים).
אומר הרא''ש, מכך שהגמרא הקשתה שבמידה וייפלו רוב העלים של ההדס לא יישאר בו עבות, ולא הקשתה שיש בעיה שייפלו אפילו מעט עלים, מוכח שהיא לא חששה שחלק מהעלים יפלו (וכפי שטענו הגאונים לעיל), אלא רק שרוב העלים יפלו.

ראייה שנייה: כאשר הגמרא דנה בהלכות לולב, היא פוסקת שבמידה ונשרו עלי הלולב, כל עוד נשארו רוב העלים - הלולב כשר. הרא''ש סבר, שיש להשוות בין דיני הלולב לדיני ההדס, ואם כן גם בהדס צריך רוב עלים כדי שהוא יוכשר.

ובלשון הראב''ד:

''אף הדס נמי בעינן (= גם צריכים) רוב עלין בהכשר, ואין הכשרו של הדס אלא בעבות כדכתיב וענף עץ עבות, ותו לא מידי, הילכך למצוה ודאי בעינן (= צריכים) כל הג' טפחים, ואם אין אלא הרוב עבות כשר.''

לכתחילה צריך שרוב ההדס יהיה משולש, ואת הראייה לכך מביאים מדברי הגמרא שראינו לעיל, בה רבא אמר, שלא הגיוני לבקש הדס באורך חמישה טפחים, מכיוון שלא מצוי הדס כזה. בעוד שהגאונים הבינו מדברי רבא שכל ההדס צריך להיות משולש, הרא''ש והראב''ד הבינו שרבא מדבר רק על מצווה מהמובחר - לא ייתכן לומר שמצווה מן המובחר יהיה הדס של חמישה טפחים שכולו משולש, שכן אין בנמצא הדס כזה.

שיטת הרא''ה
להלכה פסק השולחן ערוך כדעת הרא''ש, אך דעה נוספת שמובאת באחרונים עליה מסתמכים בשעת הדחק, היא דעתו של הרא''ה. הרא''ה סבר, שבמידה ונשארו מכל שלושה עלים שני עלים - ההדס כשר. הט''ז (תרמו, ח) , שולחן ערוך הרב (שם, ד) והמשנה ברורה (שם, יח) כתבו, שבשעת הדחק אפשר לסמוך על דבריו.

ובלשונו של שולחן ערוך הרב:

''ואם בתחילה היה כולו או רובו עבות, ואחר כך נשרו ממנו עלין, אפילו נשר עלה אחד מכל קן וקן מכל הקינים של עלין היוצאין בכל אורך שיעורו - הרי זה כשר.''

האם יהיה ניתן לצרף לקולא גם את שיטת הרא''ש וגם את שיטת הרא''ה? כלומר, מצד אחד את דעת הרא''ש שכפי שראינו מסתפק בכך שרוב העלים בהדס יהיו משולשים (13 סנטימטר מתוך ה24), ומצד שני את דעת הרא''ה, שבאותם שלושה עשר סנטימטר יישארו רק שני עלים בכל קנה, ולא שלושה כפי שהצרכנו בשיטת הרא''ש:

א. המשנה ברורה (ביאור הלכה ד''ה ולעיכובא) פסק, שאי אפשר לצרף את השיטות. בטעם הדבר נימק, שאם נצרף את השיטות יווצר מצב בו רוב עלי ההדס נשרו, וכפי שראינו לעיל בדברי הגמרא ההדס צריך להיות עבות.

ב. החיי אדם (קנ, ג) ושולחן ערוך הרב (שם) פסקו, שאפשר לצרף את שיטת הרא''ש והרא''ה, למרות שנוצר מצב שרוב עלי ההדס נשרו. אמנם, כפי שמעיר החיי אדם מדובר במקרה מאוד דחוק, ולכן עדיף במקרה כזה לבקש מחבר את ההדסים שלו כמתנה על מנת להחזיר, ולברך עליהם.

הדס כמוש
דבר נוסף שעלול לקרות להדסים במהלך החג במידה ולא מרטיבים אותם, הוא יובש וכמישה (דלדול מחוסר מים):

המשנה במסכת סוכה (לב ע''ב) מונה מספר דברים הפוסלים את ההדס, וביניהם הדס שיבשו עליו. הברייתא (לג ע''א) מפרשת את דברי המשנה, שבמידה ויבשו רוב עליו אך נשארו בכל הדס שלושה עלים לחים בראש כל הדס – ההדס כשר. נחלקו הראשונים בעקבות דברי הגמרא, מה הדין אם נשארו העלים כמושים, דהיינו עלים נבולים:

א. הרא''ש (ג, י) והריטב''א (שם ד''ה תנו) פסקו, שלמרות שהגמרא כתבה ששלושה עלים לחים מצילים את ההדס, הוא הדין לעלים כמושים, ואם יישארו שלושה עלים כמושים בראש ההדס וכל השאר התייבשו – ההדס כשר. ראייה לדבריו הביא הרא''ש מכך שהגמרא מכשירה הדס שכל עליו כמושים, מוכח שעלים כמושים כשרים כמו עלים לחים.

א. הראב''ד (מובא בר''ן טו ע''ב בדה''ר) חלוק על דבריהם ופסק, שכאשר הגמרא כתבה שמספיק שלושה עלים חיים, התכוונה לעלים חיים בדווקא, אבל אם הם כמושים – ההדס פסול. הוא סבר, שאמנם הדס שכולו עלים כמושים כשר, אבל זה רק בגלל שכל ההדס מורכב מעלים כמושים, אבל אין 'כח' לעלים כמושים להציל הדס שהתייבש.

ובלשונו של הר''ן שהחמיר כמותו:

''וכתב הראב"ד ז"ל דדוקא לחין אבל כמושין לא, דאף על גב דכולן כמושין כשרין כדאיתא בברייתא בגמרא, היינו דווקא כולן, אבל לא יפה כוחו של כמוש להציל על היבש כשם שיפה כחו של לח. ואחרים אומרים (= הרא''ש) דלחים דקאמרינן היינו למעוטי יבשים, אבל הוא הדין דכמושים סגי (= כשרים), וראוי לחוש לדברי הראב"ד.''

יש לציין שבין הרא''ש ובין הראב''ד מודים, שאם התייבשו שלושת העלים העליונים שבכל הדס – ההדס פסול, כי כשם ששלושה עלים לחים בראש ההדס יכולים 'להציל' הדס יבש, כך שלושה עלים יבשים בראש ההדס יכולים לפסול אותו גם אם כל שאר העלים לחים.

להלכה השולחן ערוך (תרמו, ט) הביא את שתי הדעות - יש פוסלין ויש מכשירים. המשנה ברורה (שם, כז) הביא בשם הפרי מגדים, שביום הראשון שמצוות ארבעת המינים מהתורה, ראוי להחמיר, ובשאר הימים ניתן להקל.



יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן